בן שנתיים

שלום, יש לנו ילד מדהים בן שנתיים וחודש שנולד לו אח לפני 3 חודשים. הוא בזמן האחרון זורק משחקים נותן לנו מכות שאנחנו מעירים לו ובמיוחד שאנחנו אומרים לו לא. אנחנו מתמודדים עם זה באופן הבא-אני אומרת לו אמא לא מרשה להרביץ -אתה רוצה שאני יתפוס לך את הילדים ,לא נעים לי להיות ליד ילד שמרביץ-אבל הוא ממשיך להרביץ ולפעמים גם מנסה לנשוך. הוא מאד מפותח וורבךית ואנחנו מדברים אינו ואוהבים אותו -הוא גם מתנהג מאד יפה לאח החדש שלו -לפעמים מראה סימני קנאה-אבל אנחנו לא יודעים מה לעשות לו שהוא מרים ידים.... בבקשה תתני לנו עיצה

שלום שני, כדי לא לחזור על עצמי, אני מעתיקה כלשונה תשובה שנתתי בעבר לשאלה דומה - כאשר הילד הופך אלים, עליכם לעצור אותו פיזית (לא בדיבורים והסברים, כי הללו לא יעילים בגיל שנתיים). חשוב לא לבלבל בין חום ואהבה לבין פינוק וחוסר גבולות. בעוד הראשונים רצויים וחשובים, האחרונים טומנים בחובם נזק רב. הורים רבים נוטים להתייחס לקנאת אחים בסוג של הבנה מהולה ברחמים. ילד שמרחמים עליו מרגיש מסכן, מקופח וראוי ל?רחמים. אח קטן, גם אם מקשה על חייו של האח הבכור ומעורר את קנאתו, הוא לא עונש או מכה שיש לפצות עליה. בוודאי שאין להפגין סלחנות כלפי פגיעה אלימה באנשים אחרים, ובוודאי לא פגיעה בהורים. לכן, כאשר הוא מרים יד (ולא חשוב על מי), עליכם לעצור פיזית את המכה, לא לאפשר לו להרביץ, ולהרחיק אותו מכם לזמן קצר כדי שיבין שאתם לא רוצים להיות בחברתו כשהוא אלים. תוכלו לומר משהו כמו "ככה לא נעים לנו. אתה יכול לחזור אלינו כשתרגע. אנחנו אוהבים אותך אבל לא מרשים לך להרביץ!". גם אם הוא בוכה או נפגע, תוכלו להביע אמפתיה, אך להישאר נחושים בעמדתכם "אני מבינה שנפגעת ושלא נעים לך שכועסים עליך, אבל אני לא מרשה לך להרביץ. עוד מעט תרגע ונוכל להמשיך לשחק ביחד". כשהוא נרגע, אפשר להמשיך לשחק, אך לא לעשות דבר כדי לפצותו על הכעס שלכם. אני ממליצה לך לקרוא עוד בפורום, על דרכים להציב גבולות ללא אשמה מיותרת. בהצלחה ליאת

תודה רבה , מה עושים אם בזמן שתופסים לו את הידים הוא עדיין מנסה להרביץ וגם אחר כך או שמנסים להתרחק ממנו והוא מתקרב ומרביץ האם םינת חשיבה עם סטופר מתאימה?? לשבת שתי דקות ??