עזרה קטנה..

שלום רב אני סטודנט לאדריכלות, נמצא כעת בתהליך כתיבה של סמינר תיאורתי המתקשר לפרוייקט הגמר שלי. בסמינר אני חוזר לילדות שלי. גדלתי במשתלה של הוריי בתוך העיר, יחד עם אחי הייתי מבלה שעות במשחקים במשתלה. הזיכרון החד ביותר שלי הוא שהינו קוטפים פרחים ועלים, מתבוננים מקרוב ו"נכנסים" פנימה אל עומק העלים. שם בעולם הדמיוני של עורקי העלים היינו שוחים, קופצים ועוד.. רציתי לרשום כמה משפטים בסמינר שהם ניתוח פסיכולוגי של ה"תופעה" ואולי יש אפשרות להפנות אותי למאמר או ספר בנושא. אשמח לתגובה

שלום רזרז, הצלחת לסקרן אותי. הפיתוי המיידי הוא ללכת לכיוון התיאורטי שעניינו דמיון ופנטזיה, השכיחים מאד בילדות. אבל מחשבה נוספת, העלתה אצלי כיוון נוסף, שזוכה לאחרונה להרבה מאד התעניינות בעולם הפסיכולוגיה. אני מדברת על המושג mindfulness (קשיבות), הלקוח מתרבויות המזרח, ומכוון ליכולת המופלאה להשתחרר מלפיתתו של העבר ומהדאגות ביחס לעתיד, ולהתמקד ב"כאן ועכשיו". הקשיבות לעצמך או למה שקורה סביבך היא מיומנות חשובה, והיא דורשת יכולת התבוננות צרופה, נקייה מרעשים. היכולת להתבונן ולהיות קשוב נמצאה קשורה ליכולות הסתגלות טובות, לבריאות נפשית, וליכולות קוגניטיביות משופרות. כשאני חושבת על הילד הקטן, המצליח להתבונן על עורקי העלה ו'להיכנס' לתוכם, האסוציאציה המיידית שלי היא mindfulness. יש די הרבה חומר כתוב בנושא זה, לפחות בספרית מדעי החברה. נסה ותהנה ליאת