האם לפנות לייעוץ?

שלום לך, יש לי ילדה כמעט בת 5. לאחרונה שמתי לב שהיא צובטת את עצמה באזור הבטן, וגורמת לאדמומיות וסריטות. לטענתה מגרד לה שם אך איני רואה פריחה או סיבה. כמו כן ראיתי שהיא מכניסה ציפורניים מתחת לציפורניי הידיים ואומרת שמגרד לה שם, אבל אין אדמומיות או סימן לפטרייה או משהו אחר.פעם אחת גם ראיתי שהיא לוקחת משהו חד וכאילו מנסה לראות האם זה דוקר. האם התנהגויות אלה מצביעות על בעיה כלשהיא? האם זה קשור גם לכך שהיא ילדה מאד מסודרת וכל דבר שמה במקום אחרי השימוש? היא גם סוגרת ארונות ומגרות תמיד ואני לא מסודרת ולא מהווה מודל לזה. האם אלה התנהגויות כפייתיות ? הילדה מאד מאושרת ומתפקדת כראוי מכל בחינה למרות שאנחנו עוברים תהליך גירושיןלא קל בלשון המעטה, אולם חוץ מזה לא ראיתי התנהגויות מדאיגות (חוץ אולי מחלומות רעים בזמן האחרון ופחד ממפלצות אבל לא מאד קריטי) תודה רבה

שלום רב, ההתנהגות שאת מתארת יכולה להיות קשורה לכל מיני מצבים, וקשה להעריך מרחוק מה מקורה. חשוב להצביע על כך שאת מזכירה את עובדת הגירושין ("תהליך לא קל בלשון המעטה") קרוב מאד לתיאור שלך אותה כמאד מאושרת ומאד מתפקדת. אני תוהה אם אין כאן - אולי - משאלה שהדברים לא 'יגעו' בה. אני מתעכבת על הפער הזה, מאחר ויש תיאוריות הרואות קשר בין התנהגויות של פגיעה עצמית לבין היעדר תיקוף לרגשות מצד הסביבה. כדאי לזכור שעבור ילד צעיר, גירושין יכולים להיחוות - לפחות בתחילה - כערעור רציני ביותר על תחושת הביטחון והרציפות בחייו. חשוב לעשות מקום לרגשות הללו, לכבד אותם, ולא לנסות לטשטש או לטאטא אותם אל מחוץ לשיח. לאור האמור כאן, אני ממליצה להתייעץ עם גורם מקצועי המיומן באבחון וטיפול בילדים, שיוכל להעריך האם קיים מוקד מצוקה ולהדריך אתכם איך לעזור לה לצלוח את הזמן הקשה הזה. בהצלחה ליאת