ילד נושך

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

22/12/2010 | 12:15 | מאת: יעל

שלום רב, שני בן שנתיים ו- 4 חודשים נוטה לנשוך ולהכות ילדים אחרים ולעיתים גם אותנו ההורים. אנחנו שמים גבול מאוד ברור, אומרים משפט אחד בצורה אסרטיבית ולא מפתחים עוד יחס סביב נושא זה. אך עם זאת, זה מרגיש כאילו שום דבר לא עובד. הוא ממשיך לנשוך ולהכות. יש לומר שזה לא באופן רציף אצלו אלא יש תקופות בהן הוא נושך יותר ויש תקופות בהן לא נושך בכלל. אך כשזה כן קורה זה מאוד קשה ומתסכל אותנו. מה עושים? איך גורמים לו להבין שזה מעשה אסור? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
24/12/2010 | 14:12 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום יעל, לתפיסתי, הצבת גבול אסרטיבית אינה מתמצה באמירת משפט אחד קצר, ואז התעלמות מהנושא. אני מסכימה מאד שמול התנהגות תוקפנית יש להמעיט במלל, אך חשוב גם לפעול. אם הילד שלכם ממשיך להכות ולנשוך, חשוב לפעול מיידית, ולא לאפשר לו לפגוע באחרים (ילדים או מבוגרים). אני מניחה שהתוקפנות יוצאת בעיקר במצבים של תסכול או כעס, ולכן אפשר להתכונן מראש ל'התקפה', ולהיערך בהתאם. כאשר אתם רואים שהוא מנסה להכות או לנשוך, עליכם לעצור אותו פיזית, להגיד בקצרה "אני לא מרשה!", ולהרחיק אותו מכם או להתרחק בעצמכם. מאחר ומדובר בילד קטן מאד, הביטויים התוקפניים יכולים להיות שכיחים יותר (וגם תואמים לגיל), ולכן אפשר לעזור בוויסות בדרך של הסחה או ריסון. כלומר, לעזור לו להתמודד עם התסכול באמצעות פעילות אחרת ("אני לא קונה לך עכשיו את המשחק הזה, אבל תכף אנחנו יוצאים מפה, והולכים לעשות כייף עם סבתא") או בעזרת ריסון פיזי (אחיזה לופתת שלא מאפשרת לו להכות או לנשוך, שהופכת לאט לאט לחיבוק, עד שיירגע). בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים