בכי

הבת שלי בת 4 על כל דבר בוכה לדוגמא החליטה שהיא מורחת לק ויצא מן הסתם מהציפורןאז התחילה לבכות שיצא לה מקו הציפורן (היא תמיד שאופת לשלמות) אז חבקתי אותה ואמרתי שמותר לצאת מהקו ואפשר לתקן אח"כ בכתה שאחותה הקטנה התחילה לבכות בזמן האחרון שאני מגיע לאמא שלי גם שם היא בוכה על כל דבר בעיקר כשהיא משחקת עם האחיי נים שלה בני 4 ו שש בהתחלה אמרתי לה להרגע ולא התייחסתי לבכיאז ראיתי שהיא נכנסת לעוד יותר היסטריה אז החלטתי שאני מחבקת אותה ואמפטית לבכי כמה פרטים אני עם אחותה בת כמעט בת שנה בבית דבר שגורם להרבה קנאה מן הסתם והיא נמצאת בגן וצהרון ועכשיון בחופש בקייטנה שאלתי אותה היום אם היא רוצה להשאר בבית התשובה היתה לא אשמך לעצות ???????????????

שלום ורד, אני תוהה, מה היית עושה לו הייתה אומרת לך שהיא דווקא כן רוצה להישאר איתך בבית. האם היית מאפשרת לה זאת? האם זה בכלל אפשרי? ילדים לומדים די מהר שבאמצעות הבכי הם מגייסים מהר את המבוגרים, וזוכים להתייחסות מיוחדת, שאינה ניתנת להם במצבים אחרים. עוד הם לומדים, כי תינוקות קטנים, המתקשרים בעיקר באמצעות בכי וחוסר האונים, מקבלים את אמא הרבה יותר מילדים 'גדולים', הנדרשים לסבלנות, איפוק ודחיית סיפוק. לכן, אם את רוצה להפיק מילדתך התנהגות 'בוגרת', עלייך לגרום לה להרגיש שזה באמת כדאי ומתגמל יותר בהשוואה לבכי. נסי לייחד לה זמן משלה, לבחור למענה פעילויות כייפיות "של גדולים", להוציא אותה מדי פעם מהגן לפני הצהרון, ולהקדיש לה תשומת לב מיוחדת דווקא כשהיא מתנהגת באופן הרצוי. כשהיא בוכה או 'מנדנדת' הישארי קשובה, אך נסי לעשות זאת באופן ענייני וטכני, ולהזמין אותה לפעילות אחרת, מתאימה לגילה ומהנה. בהצלחה ליאת