לעג בהפסקות

ילדי בכיתה ב בבית הספר ממלכתי דתי.הוא מחונך,בריא וילד טוב.הבעיה שהוא מביא בפני, הינה סוג של חוסר התחברות עם הילדים בהפסקות ובשיעור ספורט.משמע,הילדים משחקים כדורגל כל הפסקה ובשעור הספורט וילדי לא מתחבר למשחק הזה,ומתלונן שמקללים שם ומפילים אותו לריצפה.ועל כן הוא מוצא את עצמו בודד בהפסקות ואף ללעג מצד הבנים והבנות.ניסיתי לגרום לו "לאוהב" את המשחק אך החמוד בשלו לא מתעניין.ואני שואל מה אפשר לעשות כדי לחברו יותר לחבורת המשחקים או לעזור לו כדי שירגיש יותר טוב בהפסקות.תודה רבה שלומי

שלום שימי, זה נכון שהעיסוק בספורט מבסס את המכנה המשותף הגברי הרחב והשכיח ביותר, כשהכדורגל נמצא בראש... עם זאת, יש לא מעט ילדים-בנים, הנרתעים מההיבטים האגרסיביים של הפעילות הזו, ומוצאים את עצמם מחוץ להוויה הזו. לתחושתי, ההימנעות מכדורגל אינה האחראית הבלעדית לבדידותו, ויש כנראה דברים נוספים שמקשים עליו. אני מזמינה אותך לקרוא את תשובתי לקרן (קומה אחת מתחתיך, כאן בפורום), ולנסות לגייס לעזרה את צוות ביה"ס. במקביל, אפשר לנסות לחזק אותו אחרי שעות ביה"ס, ולעודד אותו לפעילויות אלטרנטיביות שיזמנו חוויה של הצלחה והישג (חוג נגינה, אמנות ויצירה, טיסנאות, אוריגמי, שחמט, וכיוב') וירחיבו את המעגלים החברתיים שלו. כמובן שתמיכה, אהבה וקבלה מלאה בבית, יכולה למזער את הפגיעה בדימוי העצמי שלו, ולשמור על תחושה בסיסית של ערך וביטחון עצמי למרות הקשיים הזמניים. בברכה ליאת