לא אמיתית..רק פוזה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

21/11/2010 | 18:19 | מאת: אני [[:

שלום, אני את 17. מאז ומתמיד לא באמת הערכתי את עצמי.. אני מרגישה שאני לא חכמה מספיק בשביל להגשים את החלום שלי. יש לי בעיה שאני משדרת עודף בטחון עצמי, כזאת שאף אחד לא יכול עליה. אבל זה לא באמת מה שאני מרגישה. אני לא מצליחה לסמוך על אף בן אדם בעולם, גם לא על הוריי.. אני גם מתביישת לבקש עזרה או לדבר עם מישהו,אין לי אומץ להראות את מי שאני באמת, אפילו אם אני רוצה להראות שאני יכולה להיות נחמדה ולא "ביצ'יצת" אני לא מצליחה אני כבר עמוק בתוך ההצגה.. מה עושים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
22/11/2010 | 00:44 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לך, בגיל 17, מתבגרים עסוקים בגיבוש זהות עצמית בוגרת. כדי שזה יקרה, הם 'מודדים' על עצמם ערכים, אמונות, התנהגויות ואפילו 'זהויות' שונות, במטרה להגיע בסופו של התהליך לתחושה בסיסית של עצמיות. זהו תהליך מתמשך, כלל לא קל, הגובה מחירים של בלבול זמני, אשמה, בושה וחוסר אינטגרציה של העצמי. בתום תהליך ההתבגרות, העניינים נרגעים מעט, ומתבססת תחושת זהות יציבה ומגובשת יותר, המאפשרת התנהלות שלמה ורגועה יותר מול העולם. לפעמים, אפשר להיעזר בטיפול פסיכולוגי, כהזדמנות לההתבוננות עצמית בתוך המרחב הבינאישי המוגן (יחסי מטפל-מטופל). לא חייבים, אבל זה יכול להיות מעניין ומועיל. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים