בן 4 מתקשה להתחבר לבני גילו

שלום, בני בן 4.4, נכנס השנה לגן חדש, אם כי הכיר את הצוות והגן עוד קודם מאחר ואחותו ביקרה בגן בשנה החולפת. מתחילת השנה, מדווח לי שהוא נצמד לסייעת מנסה להתחמק מכל פעילות יצירה ונמנע מלהשתתף בחוגים המתקיימים בגן. בבקרים הוא אומר שאינו רוצה ללכת לגן אבל לא בוכה או מתנגד.מאוד מתבייש להתקל במקרה בילדי הגן והוריהם ומסתיר את פניו בכל פעם שזה קורה. בגן הקודם העדיף את חברת הבנות, רוב הזמן,ואיתן גם העדיף לבלות אחה"צ. מה אפשר לעשות כדי לעזור לו להשתחרר מהמצב הזה? קשה לנו לחשוב שהוא לבדו רוב שעות היום ולא מתקשר עם בני גילו. לציין שאני מזמינה מעת לעת חברים והוא גם הולך לפעמים אבל הוא בהחלט לא מתלהב להזמין חברים חדשים.

שלום מיקי, לא בטוחה שקיבלתי את התמונה כולה, ולמקרא הדברים עלו אצלי מספר כיווני מחשבה. יתכן שמדובר בשילוב של שתי בעיות שונות, האחת - ביישנות או חרדה מפני אנשים זרים או מצבים לא מוכרים. זה יכול להסביר את הרתיעה שלו מחוגי הגן, המתנהלים בדר"כ ע"י אנשים מן החוץ שמגיעים אל הגן אחת לשבוע. הבעיה השניה (רתיעה מעבודות יצירה בגן) יכולה להיות קשורה לרגישות תחושתית כלשהי, ושווה לבדוק את זה אצל מרפאה בעיסוק. אני מציעה לבקש מהסייעת בגן "לאוורר" קצת את ההיצמדות שלו ושלה, ולעודד אותו ליותר מגע ומעורבות עם אנשים אחרים. המשיכי להזמין חברים הביתה, ולעודד אותו להתארח בבתים אחרים. הוא לא מתלהב מזה, כי המפגש החברתי גוזל ממנו כוחות, אך מפעם לפעם זה יהיה קל יותר. ביישנות היא במידה רבה תכונת אישיות, וככזו יש לקבל ולכבד אותה, גם אם היא יוצרת הכבדת מה בשנות הילדות. כמו שזה נשמע כרגע, זה לא מאד חמור, ולא הייתי עושה הרבה מעבר. אם תרגישי בעתיד שמתפתחת בדידות חברתית או הימנעות של ילדים מקרבתו, פני להתייעצות עם גורם מקצועי. בהצלחה ליאת