בני בן ה-7 אלים

היי, שמי גיא ואני נשוי פעם שנייה, הילד השני שלי מנישואי הקודמים שחי עם גרושתי מתנהג באלימות כלפי ילדים אחרים בבית הספר במיוחד, הוא ילד מאוד נבון וציוניו מהגבוהים בכיתה אבל הוא מתנהג באלימות כלפי הילדים, זורק אבנים ומכה ילדים, בנוסף הוא גוזר את הספרים שלו, משחית את הציוד שקנינו לו לבית הספר (עפרונות , מחקים, מחברות...) , מתחצף למורים בקיצור ההתנהגות שלו אלימה ביותר, בנוסף הוא אוכל את העור באצבעות הידיים והרגליים ופוצע את עצמו בצורה חריפה, יש לציין שלילד לו חסר כלום הוא מקבל המון חום ואהבה גם ממני וגם מגרושתי (רשמנו אותו לכמה שיותר חוגים, קנינו לו פלייסטיישן עם משחקים רבים, פעמיים בשבוע אני או גרושתי יוצאים איתו למשחקיות הקיצר לא חסר לו דבר...). דוגמה יפה לאלימות מחוץ לכותלי בית הספר קרתה בסוף השבוע כאשר לקחתי אותו ואת ילדי הבכור לפיצריה והזמנו פיצה כאשר ישבנו בשולחן אותו הוא בחר פתאום הוא הרים כיסא וזרק אותו לכיוון החלון שך הפיצריה (זו דוגמה של דפוס התנהגות אלים גם מחוץ לכתלי בית הספר..)הקיצר המצב לא טוב ואשמח לקבל עצות לטיפול בבעיה....יש לציין שבמידה ואנו עורכים לו שיחות כדי להבין את הסיבה להתנהגותו האלימה אנו מקבלים כל פעם את אותה התשובה שהוא איננו יודע מדוע הוא מתנהג כך, בנוסף במידה ואנו מאיימים עליו שנפסיק לו את החוגים והיציאות הוא מגיב בצורת לעג ושמח על כך...

שלום גיא, ילדים שחוו גירושין, כקבוצה, נמצאים בסיכון לפתח קשיים רגשיים ובעיות התנהגות. כאשר מתערערת המערכת המשפחתית, שאמורה לספק לילד את צרכיו הפיזיים והרגשיים, להעניק לו תחושת שייכות וביטחון, מופיעות, כמעט בהכרח, תגובות רגשיות קשות אצל הילדים, וקשיים בהסתגלות. ילדים יכולים להגיב לגירושי ההורים (גם שנים לאחר הגירושין עצמם) בכעס גדול, בהתפרצויות זעם ובהתנהגויות הנראות חסרות שליטה או בקרה. אצל ילדים צעירים נראה יותר התפרצויות זעם, בהשוואה לילדים הבוגרים יותר, אצלם התוקפנות תקבל ביטוי בדרך של התקפות מילוליות. לפעמים, הכעס לא מתבטא באופן ישיר כלפי ההורים, והוא מועתק למורים, לילדים אחרים, או כלפי רכוש. עפ"י המחקרים, קבוצת הגיל של בנך (6-12 שנים), היא הפגיעה ביותר, ומתאפיינת גם בצורך חזק לאחד מחדש את ההורים. לפעמים ילדים מגלים שהתנהגותם ה'נוראה' גורמת להורים להתאחד ולשתף פעולה. בשל מורכבות המצב, כפי שעולה מדבריך, אני מציעה לפנות ולקבל עזרה של איש מקצוע (פסיכולוג ילדים קליני או מטפל משפחתי המנוסה בעבודה עם משפחות גירושין), ולא להוסיף על קשייו של הילד גם התמודדות עם ענישה ספורדית. לדעתי חייבים לגבש מדיניות אחידה, לאחר מחשבה והבנה של מקור הקושי, ולפעול באחריות כדי להרגיע את הילד בבית ובביה"ס. הוא זועק לעזרה. פנו להתייעצות בהקדם בהצלחה ליאת