עזרה לביתי

שלום רב . ביתי הבכורה מבין שלוש בת 7, מרבית היום נהדרת לעיתים אני חשה כי היא נמצאת במתח רב, כעס פנימי, בטחון עצמי ירוד, קושי בהכנת שעורים, לא מסוגלת לקבל את המילה "לא" , רצון לשלמות הגורמים להתפרצויות כעס, צרחות , ניבולי פה, ובסופו של דבר לאחר רגיעה לצער רב על ההתנהגות ולפי דבריה " אני לא מסוגלת לשלוט על עצמי", אנו משתדלים להיות רגועים אך לעיתים זה כבר לא מצליח. אנו זקוקים לעצה והכוונה ויותר מכל ביתנו האהובה.

שלום לולו, כדי לא להגיע למצבים קיצוניים, עליהם היא מצטערת, חשוב לסייע בהרגעה ובוויסות לפני שמגיעים לשם. ילדה ש"מתפוצצת" בעוצמה כזו צוברת, ככל הנראה תסכול גדול, וחשוב לנסות ולהבין מה גורם לכך. היא אומרת נכון, שקשה לה לשלוט על עצמה, ולכן המשימה העיקרית שלכם זה לעזור לה לפתח שליטה. כמו אימון כושר, גם אימון בשליטה צריך להיעשות בהדרגה. עליה ללמוד להתמודד עם תסכולים קטנים, כדי שתצליח לשרוד תסכול גדול. התסכולים הקטנים הם כל אותם מצבים בבית, בהם אנחנו אומרים לילד "לא", סביב ענייני היומיום, ומצפים ממנו ללמוד להתמודד עם זה בלי לפוצץ ולהתפוצץ. כאשר היא מגיבה בזעם, נסי לעזור לה לפרוק אותו בדרך לגיטימית ("אני רואה שאת כועסת, וזה בסדר, בואי נחשוב מה יכול לעזור לך עכשיו"). אם תוותרי לה כדי למנוע את ההתפרצות, לא לימדת אותה דבר, מלבד זה שכדאי לה להתפרץ, כי כך נכנעים לה והיא מקבלת מה שהיא רוצה. אם התפתח אצלה דפוס פרפקציוניסטי, שווה להשקיע מאמצים בהרגעה, לגלות סלחנות (מצידך) לטעויות בשיעורי הבית ולתוצרים לא מושלמים, ולהימנע מביקורת ושיפוטיות כלפיה. כשלא מצליח לה, את יכולה לעזור ולומר "גם אני לא אוהבת שלא מצליח לי, ואני מבינה מאד מה את מרגישה עכשיו. אבל לא אוכל להרשות לך לנבל את הפה או להשתולל כאן. את חושבת שתצליחי להירגע, או שאת מעדיפה ללכת לחדר שלך ולהירגע שם?". גישה כזו משדרת מסר של הבנה והשתתפות מצד אחד, אך גם של גבול ברור, השומר עליה מפני התוקפנות המקצינה עליה תצטער אחר כך. מה את אומרת? ליאת

הבעיה לדעתי מתחלקת לשתיים. ראשית חוסר היכולת לקבל את המילה "לא" יחד עם חוסר יכולת בדחיית סיפוקים. במצב הזה אנו מנסים לטפל כפי שאמרת ביומיום בדברים הקטנים. לפעמים זה מצליח ולפעמים לא ואז זה גורם להתחלת ההתפרצות. שנית,אני מבחינה בדברים נוספים כגון: כפי שהגדרת תסכול רב מאוד או כעס פנימי, בטחון עצמי ירוד כלפי חוץ , קינאה באחים סביב, ואולי אף היפרסנסטיביות לא רק רגשית אלא פיזית: רגישות לתפר בגרביים, תג במכנסיים, פצע ביד, לפעמים רתיעה מנשיקה(לתת ולקבל), ובכל המצבים הללו התגובה חריפה גם כן. רעשים סביבתיים מוציאים אותה מריכוז מהר מאוד, פעם אחת "נתקעה על שיר" שחזר במוחה ודפקה את ראשה בכרית כדי להוציא אותו. מקריאה ראשונית לא נראה לי שמדובר בסוג של הפרעת קשב וריכוז אך יכול להיות שאני טועה.