ילד יורד מהפסים

שלום! לפני כחודש בני בן ה3 החליף גן. הסתגלות בהתחלה הייתה קשה מאד, אבל כעבור שבועיים הוא התבגר, הפסיק לבכות בבקרים ומתנהג בגן בצורה מקסימה. הוא גם נהנה שם, מספר לי על הגן. אבל, בבית - זה כבר סיפור אחר. מתעצבן, מרביץ לי, צורח ובוכה, לא מוכן לקבל לא כתשובה. לא ניתן להוציא אותו מגן משחקים, ממשקיות - הוא פשוט צורח!! וגם מרביץ לכל ילד שעובר.. לפני כשבוע וחצי התחיל להרטיב, בעיקר בבית אבל גן בגן. מרטיב מס פעמים ביום, וזה נובע בעיקר בגלל שהוא מתאפק. אנחנו לא יודעים איך להתנהג. האם לכעוס עליו או להתעלם. אנחנו מיואשים, קשה לנו מאד עם ההתנהגות כזאת. מה עושים תודה מראש

שלום טלי, הכניסה לגן וההתאקלמות בו גוזלת משאבים עצומים מילדים קטנים, שלפעמים מצליחים להתנהג נפלא בגן, במחירים רגשיים עצומים, הבאים לביטוי דווקא בבית, בסביבה הבטוחה והמוגנת. אם ההתנהגות התוקפנית הופיעה רק עם הכניסה לגן, אפשר לייחס אותה למשבר הקליטה. ההרטבה, למשל, נראית כמו משהו תגובתי, שיכול להיות קשור לגן החדש, ולכן רצוי להמתין מבלי להעיר ובסלחנות עד לתום תקופת ההסתגלות. אם, לעומת זאת, מדובר בהמשך או החמרה של תוקפנות או פינוק שהיו גם לפני הכניסה לגן, יש להתייחס לכך כאל קושי בוויסות רגשי, ולהיענות לכך בדרך של הצבת גבולות 'מתוקנת', עליה תוכלי ללמוד מקריאה בפורום והרבה הרבה יותר מקריאה כללית בנושא הסמכות ההורית. בכל מקרה, אין להרשות לילד להכות את הוריו, ושום משבר אינו יכול להצדיק התנהגות אלימה. נסי לחפש המלצות לפעולה בפורום שלנו, ופעלי ללא דיחוי. בהצלחה ליאת