2 שאלות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

07/10/2010 | 01:18 | מאת: אמא ל3

שלום אני אם ל3 6.5, 4, 2.5 יש לי 2 שאלות : 1 לאחרונה בתי בעת כעס על רקע הצבת גבול או מענה תשובה שלילית לבקשתה, מכה את אחיה או אותי. כאשר מכה את אחיה אני מרחיקה אותם ממנה אך כאשר היא מפנה זאת כלפי אני לא יודעת ככ כיצד להגיב. אם אני הולכת ממנה היא עוברת להכות את אחיה, או שנצמדת אלי בכח.ניסיתי גם מתן עונש כמו לא ללכת לחברה למחרת כמובן שזה לא אפקטיבי, בשעת כעס שוב חוזרת על התנהגותה. 2. בני בן ה6.5 נהנה לומר מלים שבעלי ואני לא אוהבים כמו פלוץ (על כל ההטיות) קקי וכד'לשלב אותם במשפטים ובשירים בכל הזדמנות. בעלי ואני התעלמנו מכך בהתחלה,אך התופעה לא חלפה. לאחרונה נוצרה בעיה אחרת שהיא זו שמטרידה, שבני הצעיר בן 2.5 התחיל לחקות אותו ומדבר כמוהו בכל הזדמנות. כיצד עלינו להגיב לכך? אודה על התייחסותך לשאלותיי

לקריאה נוספת והעמקה
08/10/2010 | 23:39 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, בתך בת הארבע, מתקשה להתמודד עם תסכול, ומגיבה בזעם אלים בכל פעם שאינה מקבלת את מה שהיא רוצה. זה, כמובן, לא בגלל שהיא רעה או בעייתית, אלא רק בגלל שאף אחד לא מאמן אותה ומתרגל אותה בסוג כזה של התמודדות. איך מלמדים? כאשר היא רוצה משהו שאינך רוצה או יכולה לספק לה, עליך לעזור לה לזהות את התסכול ("אני יודעת כמה בא לך לראות את התכנית הזאת, וכמה קשה לך שאני לא מרשה לך. זה באמת יכול לעצבן נורא"), ולהתמודד איתו בדרך לא הרסנית ("אבל אני לא מרשה לך להרביץ, לא לי ולא לאחיך, ואם תרימי יד נצטרך להרחיק אותך לחדר אחר"). כאשר היא מצליחה להכות אותך (אני מאמינה שאם תחליטי שאינך מוכנה לאפשר לה את זה, זה פשוט לא יקרה), נסי להימנע מעונשים 'רחוקים', והשתדלי למצוא סנקציה מיידית, הקשורה ככל האפשר להתנהגות שלה. למשל הרחקה לחדר אחר, למשל יציאה שלך מהבית בלעדיה, וויתור על פעילות משותפת איתה שתכננתן, או אפילו התעלמות מנוכחותה למשך זמן מה. כאשר את מאיימת בעונשים ולא מקיימת אותם, או לחילופין מענישה אחרי זמן רב, ובעונש שאינו קשור ל'עבירה', הסיכוי שזה יעבוד פוחת. היא חייבת ללמוד שכאשר היא מכה, יהיו לזה תוצאות שליליות עבורה, ולקשר ישירות בין המעשה לתוצאתו השלילית. תוכלי לקרוא עוד בנושא כאן בפורום, אם תחפשי לפי מילות מפתח כמו "גבולות", "ענישה", וכד'. לשאלתך השנייה: אני חושבת שהתעלמות היא הדרך היעילה ביותר, אך היא עובדת רק אם מתמידים בה (אומץ! אומץ!). ילדים נהנים לגלות את הכוח המופלא הטמון במילים מסויימות, המחלצות מן ההורים תגובות בעוצמה כבירה. אני מציעה לך לתת ל'פלוץ' את משקלו הראוי - אוויר בלבד, עם ריח לא משהו, שאין בו שום נזק/תועלת נראים לעין. פשוט תתעלמי! נסי לא להגיב גם בהבעות פנים או שפת גוף. ממש כאילו היה אומר 'בלון' או 'רוח'. תני לעצמך שבועיים ותחזרי לספר לנו. זכרי - שום כלום! בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים