התקדמות

פעלתי עכשון לפי עצתך הילד עלה לשון התחיל לדבר אתי על גלעד שליט ועל למה אנכנו לא נותנים להם שבוים שלהם ענתי לו בקצרה ושהמשיך לפטפט אמרתי לו דברנו על זה עכשון לילה נמשיך לדבר על זה מחר התחיל לכעוס לבעוט אמרתי לו מה שהצעת לי אני אוהבת אותך אני רואה שאתה כועס אשמח לתת לך חיבוק ונשיקה שתירגע התחיל לצרוך כמו שלא שמעתי אותו מעולם אני לא וצה שתואהבי אותי אמרתי לו כל אמא אוהבת את הילד שלה אני תמיד אוהב אותך לא הפסיק לצרוך עד שאני אגיד לו שאני לא אוהבת אותו בסוף לא הייתה לי בררה אמרתי לו רק טוב בסדר ואז נרגע והתחיל שוב אז אמרתי לו אני מדברת אתך רגוע כדי שתרגע לפני שאני יתחיל לכעוס אז נרגע אני מזכירה לך הוא בן 4 ו4 חודשים אני גרושה שהייתי מאימת עלו בהגלייה לאבא

שלום דפנה, אני מבינה שהאירוע הזה הותיר בך רושם קשה. זה באמת נשמע לא פשוט. בכל מקרה, ילדים קטנים מאתגרים לא פעם את גבולות הסבלנות והכוחות של הוריהם. לתחושתי, הילד שלך מצוי תחת חוויה מתמשכת של חוסר ביטחון ואי שקט. מה שיכול לתרום לחיזוקו זו עמדה עקבית וברורה שלך, ללא איומים ואמירות שאינך מתכוונת אליהם. אם את ממשיכה להרגיש חוסר אונים וקושי, פני להדרכה הורית קצרה וממוקדת. בברכת גמר חתימה טובה ושנה נהדרת ליאת