חוסר ביטחון

שלום! יש לי ילדה בת 4 מקסימה. מאז שחגגנו לה יום הולדת השתנה לה האופי:פתאום ביישנית וחסרת בטחון ברמות קשות.שיש לציין שלפני זה המצב לא היה ככה אלא היה להפך,היה לה ביטחון עצמי. אני לא יודעת איך להתנהג עם המצב הזה שנמשך כמעט שנה ונהיה יותר גרוע. איך בעצם מקנים לילד ביטחון?אולי אני לא פועלת נכון!!!!! כמו שהילדה אומרת לי אני מתביישת אני עונה לה:את לא צריכה להתבייש. איך מתמודדים עם חוסר ביטחון?ואיך פועלים להרמת ביטחון עצמי?

שלום סיון, ביישנות היא תכונה מולדת בדר"כ, מאפיין אישיותי שמלווה את האדם במידה מסוימת לאורך חייו. ביטחון עצמי ודימוי משקפים את עמדתו של אדם ביחס לעצמו בזמן נתון, והם נוטים להשתנות בהתאם לחוויות חיים ולנסיבות משתנות. אם נתייחס לרגע למה שאת מתארת כביישנות שהופיעה מאז חגיגת יום ההולדת, סביר להניח שהיא הייתה שם גם קודם, אך (אולי) נסיבות החיים לא זימנו לה מצבים רבי-משתתפים כאלה, בהם ניכרה הביישנות באופן בולט. כאשר את אומרת לה "את לא צריכה להתבייש" את בעצם לא מאד עוזרת לה, שהרי אינה יכולה לעשות כלום עם האמירה הזו: היא *כן* מתביישת. ילדים (ומבוגרים) זקוקים מאד לתיקוף והבנה מצד האחרים המשמעותיים, ואמירות כמו "אתה לא צריך להתבייש/לכעוס/להיעלב/לפחד" רחוקות מאד מן החוויה שלהם. אני מציעה להכיר בביישנות, לכבד אותה, ולנסות לעזור לבתך לקחת חלק בפעילויות החברתיות באופן בו היא יכולה ורוצה. כדאי להשתדל לא להפוך אותה למוקד תשומת הלב, כדי לא לתגמל ולחזק התנהגויות של הימנעות. אם היא אומרת שהיא מתביישת, תוכלי לשאול אם יש משהו שיעזור לה כרגע, ואם לא, לאפשר לה להתנהל כרצונה, מבלי לשדל, לנזוף, לכעוס או לפצות. בברכה ליאת