מתבגר בן 12

שלום רב, בני ילד בן 12, בני הבכור . יש לו הפרעת קשב וריכוז נוטל קונצרטה. חי בשני עולמות העולם החיצוני לכאורה בתפקוד לא רע בכלל חברותי רגיש אוהב לעזור תלמיד לא רע למרות שאינו מתאמץ כלל וכלל לא מכין שיעורים לא מגיש עבודות לוקח ילקוט ריק לבית הספר אך למרות זאת ציוניו הממוצעים הם 8.5. בבית הסיפור הוא אחר הילד פורק עול ילד ברמת תיפקוד ירודה ביותר .אני מתביישת אפילו לתאר עד כמה הוא בעייתי בבוקר טרם נוטל הכדור הוא צורח מקלל רוטן ונרגז קבוע מרגע הערה אנחנו חווים מידי יום גיהנום שלא תמיד אנו ההורים נשארים רגועים ונותנים לסערה לחלויף משום שהוא פשוט בלתי נסבל. בחורף הוא מתעקש ללבוש בגדי קיץ בקיץ הוא לובש בגדי חורף. הוא אינו מבצע שום מטלה בבית אנחנו התיאשנו אז אנחנו לא מחייבים אותו בשום מטלה. מבחינתי שיבצע מטלות בסיסיות כגון רחצה צחצוח שיניים ניקיון סביבתי סביר הייתי מסופקת, בכל אחד מהמקרים מדובר במאבק מילולי בצעקות מצידו . בנוסף לבעיותיו אלו הוא ילד מרטיב . בגיל 2 נגמל ובן 4 לאחר הולדת אחיו חזר להרטיב ומאז נשאר כך למרות כל הטיפולים פעמונים כדורים ההרטבה לא סדירה לעיתים עוברת תקופה ללא הרטבה ולעיתים בכל לילה אנחנו במשך שנים הערנו אותו בלילה או יותר נכון הולכנו אותו לשירותים במהלך הלילה על מנת למנוע הרטבה. לאחרונה יש אסקלציה במצב האלימות המילולית שלו הוא מלא כעס וזעם אותו הוא מפנה בעיקר כלפי הוא מקלל ומגדף אותי חדשות לבקרים ואף מייחל למותי. אני יודעת שהוא לא שונא אותי אך המאבקים שלי עימו על רקע דאגה לעתידו מושכים אליי אש אך החוצפה שלו גלשו לאחרונה גם כלפי בעלי -אביו .אני לא אשקר שבכל המצב הזה אני לא תמיד שומרת על קור רוח ואני לא מעט פעמים פוגעת בו בחזרה כשהוא השליך עליי חפצים וקילל אותי אף הכיתי אותו או יותר נכון ריתקתי אותו לרצפה דבר שגרר אצלי יום שלם של בכי . הוא החליט שעל מנת לא להרטיב בלילה הוא יקח עימו בקבוק לחדר ובלילה הוא ישתין לתוכו כך הוא החל במסורת מפוארת של השתנה לתוך בקבוקים אפילו גביעי יוגורט וכוסות חד פעמיות מאחר שהוא לא רצה שנגלה החל להסתיר את הבקבוקים בתוך ארונות מגירות מתחת למיטה ארגז מצעים.מיותר לציין שכשאני גיליתי את הבקבוקים אני כמעט יצאתי מדעתי .אני אישה מאוד נקייה בבית מאוד מטופח ולגלות שבני עושה דברים כאלה מזעזע אותי ברמות שאי אפשר לתאר. בעניין המזון שהוא צורך זהו דבר נוסף הוא אוכל ארוחת בוקר גדולה ואז מספר שעות לא מבוטל בהשפעת הכדור לא אוכל בערב הוא מקבל בולמוס אכילה שלא ניתן לשלוט בו הוא מתגנב למזווה וזולל כל מה שהוא רואה כשאנו עולים לחדרו אנו מוצאים כמויות של אריזות בתוך מגירות ארונו מאחורי ספרייה כולל פירות שהוא זורק אותם והם נרקבים אני ובעלי לא מצליחים להבין מה מוביל אותו להתנהג כך הוא גדל מאז ומעולם בבית נקי מסודר חמים ונעים אני תמיד דואגת שחדרו יהיה מזמין ונעים אך יש ימים שאני פשוט לא מוצאת כוחות לעלות ולהתמודד עם הבלגן אז כשאני כבר מגיעה לחדר שלו אני פשוט בחרדה טוטאלית. אנחנו גרים בשכירות והוא כל הזמן טוען שהוא שונא את הבית ואת החדר שלו ולכן הוא מזמין חברים אך מספיק לצעוד צעד אחד אלינו הביתה ולהבין שזהו קישקוש החדר שלו הוא חדר יפהפיה כל מי שעולה אליו טוען זאת ובכל זאת הוא מסרב לאחרונה להזמין חברים במיוחד חברים חדשים שלו.עד לפני שנה כל יום היו אצלו חברים ועכשיו הוא מתבודד עם המחשב כל היום יוצא מהבית לעיתים רחוקות וזה רק כשהוא נפגש עם חברים לא יוזם שום דבר לא משתף פעולה עם שום דבר.אני יודעת שמרוב שאני נסערת (אני שוב אחרי בוקר מסויט)יש קצת בלגן בתימצות הדברים אך אני ובעלי כבר לא יודעים מה לעשות איתו תמיד השקענו110 אחוזים בילדי והם תמיד מקור גאוותינו (שני אחים אחד בן 8 ואחת בת 6) ילדינו הקטנים הם כמו שני כוכבים זורחים ילדים מקסימים מטופחים להפליט כמו שהוא היה בעבר. העצוב הוא שאם נשאל אי מי ממורותי מדריכיו וחבריו כולם יהללו אותו ויתארו ילד מקסים וושובה לב הוא אפילו מוקד להערצת הבנות הוא ילד נעים למראה אך אנחנו לא יודעים להסביר למה הוא מתעקש להתנהג בצורה כל כך חריגה איתנו ההורים כל ניסיון שלנו להצבת גבולות לגיטימיים נתקל בחומה בצורה ובמלחה קשה מצידו אין הוא רואה את דאגתנו הוא חושב שאנו חפצים בדיכויו או ברעתו. אני אמא עצובה מאוד מדוכאת אני קשורה לילדיי בצורה העמוקה ביותר דואגת להם ויש בי צורך כפייתי ממש שהם יהיו מוצלחים ואנשים טובים ואין דבר שאני חוסכת מהם ולא מדובר בחפצים אני משקיעה בהם את כל כולי אני משחקת איתם מדי יום אני מכינה שיעורים עבודות משימות קוראת להם ומפנקת אותם על בסיס יומי אך המאבקים עם בני הבכור מתחילים להתיש אותי וליאש אותי. אודה לך מאוד אם תוכלי לעזור לי איך אני מתחילה לטפל בבני . בעבר פנינו לפסיכולוג כשהיה בן 8 אך הוא לא שיתף פעולה ולא התחבר למטפל ולאחר 10 מפגשים סיימנו . תודה מראש

שלום לוגי, התיאור שלך נוגע ללב ומכאיב, ולהערכתי המצב יילך ויסלים ללא עזרתו של איש מקצוע. בנך אכן נמצא במצוקה חריפה, והוא כועס וזועם על כך שנדחק ל'נישה' של הילד הבעייתי והמאכזב, בהשוואה לשני אחיו "הכוכבים הזורחים והמטופחים להפליא". צר לי מאד אף עלייך, ועל האכזבה התמידית שאת חשה, מול הצורך הכפייתי שלך בשלמות שלא פוגש מענה (בלשון המעטה). לטעמי, יש לפנות בהקדם לפסיכולוג קליני המתמחה בעבודה עם ילדים ומתבגרים, ולדבוק בהמלצותיו. גם אם בנך יירתע תחילה, אני מאמינה שיקדם בברכה כל עזרה שתחלץ אותו מהמקום הקשה אליו נדחק. אם לא, אין לי ספק שגם הדרכת הורים אינטנסיבית תוכל להוביל לשינוי מערך הציפיות ודפוסי התקשורת בבית. בהצלחה ליאת