ילד בן כמעט 4 - עזרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

06/07/2010 | 06:54 | מאת: יפעת

שלום, יש לי בן, בן שלוש ו-9 חודשים. אח בכור לתינוקת בת שנה וחודש. הילד מאוד מאוד אנרגטי, למרות שבבית הוא יודע לשבת על פזלים, אוהב מאוד לשחק במחשב, בנוסף לכל משחקי הריצה והקפיצה. אנחנו גרים במתחם בניינים שיש למטה רחבת דשא גדולה וכל אחרי הצהרים מתאספים שם הורים וילדים מהבניין שלנו ומבניינים אחרים. הילד כל הזמן מציק לילדים אחרים, עם בנות הוא לא מעוניין לשחק ואין שם עוד ילדים עם אותה רמת אנרגיה כמו שלו אז הוא פשוט מציק להם. אתמול התחלתי שיטה חדשה שאני לא בטוחה שיהא תעבוד: אמרתי לו שאם פעם אחת הוא מציק אז אנחנו עולים הביתה ואין טלויזיה ואין מחשב ושחבל שהוא יפסיד את מה שקורה למטה. 10 דקות אחרי זה כבר היינו למעלה בחזרה... מה עושים? אשמח לקבל עצות כיצד להתמודד. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה
07/07/2010 | 01:17 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום יפעת, רמות אנרגיה גבוהות אינן מובילות בהכרח להתנהגות תוקפנית ולהצקות. תסכול - כן. לא ברור מדוע הוא נדחק לעמדת ה'ילד הרע', אך ברור שצריך לחלץ אותו ממנה. לכן, ההחלטה להרחיק אותו מיידית מהסיטואציה הבעייתית נכונה מאד בעיני, אלא שהייתי מוותרת על העונשים ה'נוספים', ומסתפקת ב??הרחקה כסנקציה מיידית, הנגזרת באופן ישיר מהתנהגותו. לפעולה כזו יהיה ערך רב יותר ככל שתמעיטי בדיבורים, נזיפות או איומים. נסי להישאר עניינית ושוות-נפש ככל האפשר. הוא צריך ללמוד שלהתנהגות בעייתית תהיה תוצאה טבעית ומיידית (הפסד של משחק נעים בדשא). כל עונש אחר מעבר לכך יהיה פחות יעיל. אם את רוצה להחריף את הסנקציה (במקרים חמורים במיוחד), עלי הביתה, קראי לבייביסיטר שתישאר להשגיח עליו בבית, וחזרי לדשא יחד עם התינוקת. הסבירי בקצרה שתינתן לו הזדמנות נוספת מחר, וזהו. בלי נאומים. מעשים ופעולות יעילים הרבה יותר מדיבורים ואיומים. נסי ודווחי לנו בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים