ילד בן 13 חסר יוזמה

ילדנו בן 13.5 (כיתה ז').. אם זה היה תלוי בו, רוב רובם של שעותיו הפנויות הוא היה שוכב על הספה ובוהה או לחילופין מציק לאחיו הצעירים. כאשר אנחנו מציעים שיעשה משהו, הוא לוקח את רשימת הקשר, מרים טלפונים ובדרך כלל מוצא מישהוא לשחק איתו טניס או להפגש. כאשר מציעים שיקרא, הוא לפעמים יקח ספר ויקרא. כאשר מציעים שיטייל עם הכלבה, הוא יקח את הכלבה לטיול. אף פעם לא יוזמה שלו, תמיד יוזמה שלנו. אין לו חברים קבועים. בכיתה שלו, הילדים לא כל כך מתאימים לו, אך אינו מעוניין להחליף כיתה. אין לו בעיה ליצור קשרים עם ילדים מכיתות אחרות או ילדים ממסגרות אחרות (מחוץ לבית הספר) אך אינו מהדק קשרים עם אף אחד. כאילו צף באוויר. גם בלימודים הוא צף. יושבים לו על הראש שילמד - הוא מוציא ציון הכי גבוה בשכבה. אם לא מזכירים לו ללמוד - יקבל בשאננות 30 ו 40 בלי להתרגש. אנחנו לא יודעים מה יגרום לילד להתעורר. ... האם נתקלת במקרה דומה ? האם יש לך רעיון כיצד "להעיר" אותו ? תודה

שלום אור, הלוואי שהיו עוד ילדים הבוחרים להעביר את הזמן במחשבות או חלימה בהקיץ, מבלי ששום דבר חשמלי ירצד להם מול העיניים. לעיתים, מה שנראה לנו כבהייה חסרת מעש (אף פעם לא הבנתי למה הורים מתקשים לשאת את הרעיון הזה), אינו אלא פעילות מנטלית חשובה, המולידה רעיונות יצירתיים, תקוות וחלומות. לא בטוח שחייבים לעשות משהו עם זה, בעיקר אם אתם מתרשמים שמדובר בילד רגוע, ללא סימני מצוקה. חוסר הנעה קיצוני, יש לציין עם זאת, יכול במקרים מסוימים להעיד על דיכאון ותחושת חוסר אונים, ואם אתם חושבים שקיימות עדויות נוספות לכיוון מחשבה כזה, פנו להתייעצות. להתרשמותי, לא זה המצב, אך אני ערה לחלקיותו של המידע שברשותי. בברכה ליאת