פחדים וחברותיות - ילדה בת 3

שלום, יש לי ילדה מקסימה בת 3. מאז שהיא נולדה (עוד בגיל חודשיים) כששמעה תינוקות בוכים היא נבהלה מאוד וכמובן גם מקולות רמים. מאז ומתמיד היא נראתה לי קצת מפוחדת בסיטואציות חברתיות. ההסתגלות שלה לגן הייתה קשה במיוחד. למרות שהיו לה תקופות שהייתה דווקא חברותית בצורה סבירה. עכשיו קיימת תקופה די ארוכה של כמה חודשים שהיא ממש מפחדת מילדים ומסיטואציות חברתיות - היא בוכה כשמישהו לוקח לה משהו, שמחה ללכת בחזרה לבית לאחר מפגשים עם ילדים ובכלל אני רואה שגם שהיא משחקת - היא תמיד נשמעת להוראות הילד/ילדים שעומדים מולה ואף פעם לא עומדת על שלה. מלבד זאת היא בכלל נמצאת בתקופה של פחדים. שאלתי היא - איך לעזור לה ומה לעשות?

שלום מיכל, יש ילדים המתקשים לתכלל את הקלט החושי, ולכן גירויים ספציפיים נחווים כמאד בלתי נעימים. לפיכך, תוכלי לפנות למרפאה בעיסוק לצורך הערכה ואבחון, ובמידת הצורך לקבל הנחייות לפעולה. מעבר לכך, ומעבר למאפייני אישיות מולדים (מה לעשות, יש גם ילדים יותר מופנמים, ביישנים ו-וותרנים, וטוב שכך), חשוב לעזור לה להתגבר על מצבים עם פוטנציאל מאיים, להישאר קרובים ותומכים, ועם זאת מעודדים ומחזקים. האוייב הגדול ביותר של האנשים החרדתיים היא ההימנעות, ולכן חשובים העידוד והיוזמה שלכם, הנעשים באהבה ללא שיפוטיות וביקורת. שבחו אותה על הצלחות, גם אם צנועות, והזכירו לעצמכם שזו לא חכמה לא לפחד, החכמה היא לפחד ולהתגבר. בהצלחה ליאת