מצמוצים בעיניים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

07/01/2009 | 14:57 | מאת: רות

שלום רב! אינני יודעת אם זו הכתובת הנכונה אליהפניתי אולם אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי. נכדי בן 12 וחצי סובל מזה כחצי שנה ממצמוצים בעיניים. זה התחיל כשעמדו לעבור מעיר לעיר, לעבור בית ספר ונראה היה שזה מאוד מלחיץ אותו. במהלך התקופה זה בא והולך וכשזה פוסק כולנו שמחים עד ששוב מתחיל. עתה אמו פוטרה מעבודתה ( בהיי טק) , היא כמובן מאוד מודאגת לאור המצב במשק וזו סיטואציה לא נעימה. נראה שגם הילד מאוד דואג לאמו, מאוד חרד לה וכנראה להשלכות של זה ( כי הסבירו לו שעתה כשהמצב הכלכלי פחות טוב בבית יש לנסות להדק קצת את החגורה..... למרות שלא חוסכים ממנו אף חוג שהשתתף או רוצה להשתתף ובאמת נראה לי שמבחינת הילד הוא לא חסר דבר. בכל זאת בימים האחרונים המצמוצים מאוד חזקים ואני כסבתא מאוד מודאגת ולא יודעת איך לנהוג. האם לדבר עם הילד על זה? האם לתת לזמן לעשות את שלו וזה יכול גם לעבור ללא טיפול? האם יש איזה שהוא טיפול שיכול לעזור לזה ? אנא תשובתכם ואם עלי לפנות למישהוא אחר אודה לכם אם תפנו אותי לפורום המתאים. הרבה תודה רות.

לקריאה נוספת והעמקה
07/01/2009 | 23:00 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רות, נראה שפנית למקום הנכון, לפחות מבחינת הרלוונטיות שלו לבעיה שאת מתארת. מצמוץ הוא אחת הדרכים בהם ילדים רגישים מאותתים על מצוקה רגשית. העובדה שזה בא וחולף יכולה לאשש את ההנחה שמדובר בתגובה למצבי דחק השבים ומופיעים בחייו של נכדך. אין צורך להעיר לו על כך או לצפות שזה ייפסק כתוצאה מהמודעות שלו לכך. טוב יותר להתייחס לכך כאל איתות, ולנסות להבין מהי המצוקה שנחה תחתיו. כאן, אולי, המקום להדגיש את חשיבותו של המינון הנכון בכל הנוגע לשיתופם של ילדים במצבי משבר משפחתיים. לטעמי, חשוב שילדים יהיו שותפים מלאים למאמץ ולאתגר הנדרשים, למשל, בימים של משבר כלכלי. עם זאת, יש להתחשב בעובדה שיכולתם להתמודד עם מצבים היפוטתיים מוגבלת, והם עלולים לפתח דאגה קיומית ממש, וחרדה החורגת מממדי המציאות. חשוב, לכן, להעביר מסר הקורא לצמצומים והידוק חגורה, יחד עם מסרים מרגיעים שמדובר בקושי זמני שיחלוף ושיש מבוגרים אחראיים שידאגו לכך. לשאלתך האחרונה, קשה להשיב מכאן. מצבי דחק הם חלק מחיינו, ומרבית הילדים - גם החרדתיים והרגישים יותר - מצליחים להתמודד עמם בהצלחה. עם זאת, ישנם מצבים המטילים עומס רגשי עודף על הילד, ובמקרה כזה הוא יכול להרוויח מאד מהתערבות מקצועית. כדי להעריך את עוצמת המצוקה אפשר לבחון את מידת הפגיעה התפקודית, אם קיימת, בתחומי חייו השונים, דהיינו - בלימודים, בספורט, בחיי החברה, בהרגלי השינה והאכילה, וכו'. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים