זקוקה לעצה דחופה בקשר ל2 ילדים

היי, אני בעצם מבקשת עיצה לגבי שני ילדים שלי אנחנו משפחה שיש בה 5 ילדים כולם מקסימים ומוצלחים כל מי שרואה אותם אומר לי שיש לי משפחה למופת אבל ........... מה שהם אינם רואים זה 1. את הילד הקטן בן ה-5עם התקפות הזעם שלו כאשר הוא כועס הוא זורק דברים כל מה שמסביבו כסאות , כריות , משחקים יש לו פרצוף כועס והוא אומר "את לא רצית כך אז אני ..." 2. יש לי ילדה גדולה בת 24 שעדין גרה אצלנו בבית . וקשה לי מאוד איתה . היא כל הזמן מבקרת אותי בתור אמא , כל הזמן טוענת שאותה קיפחתי . פתאום אני יושבת איתה ומדברות על נושא היא אומרת לי לי את לא קראת נסיכה ( כי באותו רגע קראת לאחותה כך ) או כל הזמן אני לבד , אני מסכנה , מה עשיתם בשבילי? " אני שוב ושוב אומרת לה אני אוהבת אותך את בתי הבכורה היית ראשונה מכל הצדדים נתנו לך את הנשמה ואני יודעת שאני נתתי . עד גיל 17 היינו בקשר מצוין!!! ופתאום היא החליטה להתנתק ןלהתרחק . קשה לי עם זה שהיא לא עוזרת בכלל בבית ואני משערת שאת הכעסים האלו רואים שאר הילדים והיא משמשת דוגמא רעה לשאר הילדים . יש לה משפטים שהם ממש הרס לחינוך. כמו : "אמא אוהבת רק מי שמנקה לה , תחכו שתגדלו אז אמא כבר לא תאהב אתכם" מדובר בילדה בת 24 שמתנהגת כמו 12 ואין לי שליטה עליה כי הרי היא גדולה ועובדת . אחד התופעות שמדאיגות אותי זה שהיא בכלל לא חושבת להתחתן היא אומרת בשביל מה להתחתן שמישהו אחר יגיד לי מה לעשות? . אני ובעלי זוג רגיל אוהבים, כועסים כמו כולם ובכל זאת היא משחירה אותנו כאלו אנחנו הכי גרועים ובעיקר אני אמא שלה . אני מרגישה שהיא מושכת אותי לתוך בור שחור . אני כעת עברתי מנסיון לדבר איתה - להתקפה כל פעם שהיא מדברת כך, אני מחזירה לה אני יודעת שזה גרוע אבל אין לי כח כבר לשמוע עד כמה אני לא בסדר . אני לא מבינה איך ילדה בת 24 לא מבינה שההורים שלה בני אדם - יתכן שעשו טעיות אבל תתבגרי !! תראי גם את הדברים הטובים . מבקשת עיצה או הכוונה לגבי שני הילדים תודה עדנה

שלום עדנה, גם במשפחה למופת (יש חיה כזאת?) מתמודדים עם קשיים ובעיות, מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא הורים מושלמים, וכולנו רק (!) בני אדם. שני "ילדי הקצוות" שלך, הבכורה והצעיר, מתנהגים כלפייך באופן דומה למדי, ומטיחים בך את זעמם בכל פעם שאת פועלת או מתנהגת שלא כפי שרצו או ציפו. שניהם למדו, ככל הנראה, שאפשר להפעיל אותך בקלות באמצעות אשמה. הבן הצעיר מפעיל אלימות פיזית ומילולית, כלפייך וכלפי רכושך, בכל פעם שאינך ממלאה את מבוקשו, ובתך מפעילה ביקורת שיפוטית וגינוי. בשני המקרים את מרגישה אשמה ומתנצלת, וזה בדיוק מה שמעודד אותם להמשיך. אני תוהה עד כמה אפשר לתת מתכוני "עשה ואל תעשה" דרך עצה אינטרנטית קצרה, ולכן מעודדת אותך מאד לפנות ולהיעזר בהדרכת הורים פנים אל פנים. מה שכן, חשוב להזכיר לך שזכויותיהם של ילדים בבית תקפות וראויות רק כל עוד הן אינן באות על חשבון זכויותייך וכבודך. כאשר את מאפשרת לבנך הצעיר להתפרץ עלייך ולשבור חפצים בביתך, את מותירה אותו למעשה ללא דמות סמכותית מגוננת, שומרת ואחראית, ומונעת ממנו ללמוד מיומנויות חברתיות ובינאישיות בסיסיות של איפוק והתחשבות. באופן דומה, בתך בת ה-24 (שבהחלט רשאית להחליט שמוקדם לה עדיין להתחתן) אינה יכולה לחיות בביתך, לחסות תחת המטרייה הכלכלית שאת פורשת מעליה, ולירוק לבאר ממנה היא שותה. תוכלי לשוחח איתה בשקט, ולהודיע (כן, להודיע, לא לבקש!) שכדי להמשיך ולגור בביתך, יהיה עליה למלא חובות בסיסיים של השתתפות בעול הקיום המשותף. תוכלי לאפשר לה לבחור איזו מטלה היא לוקחת על עצמה, ולהגיע להסכמה משותפת על כך. הסבירי עוד, כי כל עוד היא גרה בבית *שלך*, עליה לכבד אותך, ולאפשר לך לחנך את יתר ילדייך ללא עזרתה. הדגישי כי אינה חייבת לאהוב את מה שהיא רואה, ושהיא תהיה חופשייה לגדל את ילדיה אחרת. אני מזמינה גם אותך לקרוא את תשובתי לטלי, בתאריך ה-19.4.10, המדגישה את ההבדל בין אהבה לפינוק. זכרי שעמידה על כבודך וזכויותייך בביתך, אין פירושן מניעת אהבה. בהצלחה ליאת

ליאת , אני מודה לך על תשובתך המהירה הייתי בטוחה שזה יקח כמה ימים והופתעתי אז תודה רבה . ראשית את צודקת לגבי טיפול הורי אז עשיתי את זה במשך 3 שנים וזה כנראה לא עוזר כי הבת גדלה ואיתה הקושי . כל השיחות שהיו צריכות להעשות נעשו גם בשיתוף עם בעלי לדוגמא בקשנו ממנה שלפחות כלים בערב תעשה היא הבטיחה . אבל אז כמובן שזה לא נעשה וברגע שהזכרתי לה היא הסתכלה עלי בבוז ופשוט הלכה!!! לצערי בעלי מגיע בשעות המאוחרות הוא מנסה לשוחח איתה בטלפון אבל אומר לי שהוא מרגיש שזה בינה לביני והוא לא יודע איך לפתור את זה . אני כועסת עליו שהוא בעצם לא לצידי וכך אני ובעלי נגררים לתוך עוד מריבה שרק גורמת לי לכעוס עליה יותר . אני לא יודעת אם זה תחושת אשמה כמו שאמרת או פשוט להיעלב ממנה . אני באמת נעלבת מזה שהיא כפוית טובה בעיניי .דרך אגב אנחנו מהסקטור החרדי וילדה בגיל 24 זה לא כמו בחילוני אז ישנה סיבה טובה להילחץ . לגבי הבן הוא לא עושה את זה רק לי אלא כדרך ושיטה . בגן בבית עם בא אצל סבתא שלו . אני בעצמי מורה . ויודעת כיצד צריך לנהוג ולדבר איתו . אבל אשמח לעוד רעיונות מדוע ילד בוחר בהתנהגות כזאת . וברור לי שזה לא מפינוק , אולי יותר לכיוון תשומת לב שבהחלט לא ברורה לי