בן 3.9 התנהגות חריגה

שלום .יש לי בן 3.9 .ילד מקסים כחם חמוד קצת ביישן .צריך להדגיש שהוא בן יחיד מפונק מאוד אהוב.בזמן אחרון הוא התחיל עם התנהגות מוזרה הוא רוצה מה שהוא עו לא ניראה לו מה שהוא הוא יורק ,בוכה ומשתולל זה לא היה קודם ובמיוחד היריקות האלה זה נורה.בהתחלה נישינו להתלם.אחר כך אמרנו ש זה לו מקובל ולא מתקבל וזה לא עוזר הוא ממשיך.מה עושים ?זה מתחיל להציק וממש לא נאים

שלום טלי, כשאת כותבת על בנך שהוא מפונק ואהוב, את יוצרת זהות בין פינוק ואהבה. מסתבר שמדובר בשני דברים שונים מאד, ואולי הבנת ההבדל תעזור לך להביא לשינוי המצב. ילד *אהוב* מרגיש שהוריו חשים כלפיו רגשות עמוקים של חום, קרבה, אכפתיות, דאגה, הכלה וקבלה מלאה של מי שהוא. ילד *מפונק* מרגיש שהוריו חייבים לתת לו כל מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, להסכים לכל מה שהוא אומר או חושב, ולוותר על צרכיהם ורצונותיהם לטובת אלה שלו. את יכולה בוודאי להבין כי ה*אהבה* מטפחת, מצמיחה ומעודדת את הילד להרגיש חשוב ויקר להוריו, בעל ערך ומוצלח, בעוד ה*פינוק* יוצר אצל הילד אשלייה של שליטה בעולם, ומניח את היסודות לבעיות התנהגות וקשיים חברתיים. לפיכך, לאהוב, אין פירושו לתת לילד כל מה שהוא רוצה. להפך. עלינו להתעקש וללמד אותו להתאפק, לוותר, לדחות סיפוק ולנהוג כבוד בזולתו. כאשר הוא בוכה ומשתולל, תוכלי לומר לו (בכנות ובאכפתיות) שאת מבינה כמה קשה לו כשאינו מקבל את מה שהוא רוצה, אך אין ברירה, כי זה המצב. תוכלי להגיד משהו על כך שאת סומכת עליו ויודעת שיוכל להתגבר. אם הוא יורק או מתנהג באלימות או בפוגענות, עליך לעצור אותו פיזית, להרחיק אותו ממך, ובמידת הצורך לנקוט סנקציה חד משמעית שתבהיר לו שהתנהגותו אינה משתלמת. הזכירי לעצמך כי את פועלת מתוך אהבה לבנך, ומתוך דאגה ואחריות הורית. לפעמים, כשלא מצליחים לבד, הדרכת הורים קצרה יכולה לסייע מאד. בהצלחה ליאת

תודה רבה לך ליאת על התגובה.כל מה שאת כותבת זה כל כך נכון. ואני באמת לא מסוגלת להגיד לא לו.הוא ילד טוב ומקסים אני קיבלתי אותו אחרי 11 שנים של טיפולים קשים.ו זה כנירא השפאה(אני מדברת על עצמי) אני לא יכולה לראות בוכה. כל דבר שהוא רוצה הוא מקבל ממני והוא מחזיר המות אהבה. אבל אני עובדת על אצמי כי אני באמת לא רוצה שיגדל ללא גבולות .אבל זה כל כך קשה לי.ו זה רק לי עם אבא הוא מתנהג אחרת כי הוא יודעה שאבא יכול להיות יות קשוח ואז הוא רץ אלי ואני נשברת.