הילד מסתיר את העיניים כשמגיע לביקור במשפחה

תאור ההתנהגות: כשהילד בן הארבע מגיע לביקור אצל אחד מבני המשפחה עם האב (פרודים) הוא מכסה את העיניים, נצמד בחזקה לאב ובוכה שרוצה ללכת הביתה. כיסוי העיניים ועצימת עיניים היא מוחלטת,למרות שמכיר היטב את בני המשפחה ומבקר לעתים קרובות. לאחר כשעה עד שעתיים הוא נרגע, ואז מתנהג כצפוי - משחק, מחייך, צוחק אם כי פחות אינטנסיבי משאר הילדים. הילד תמיד התנהג מוזר במפגש עם קהל - גם כזה שמורכב מבני משפחה מוכרים. באחד המפגשים כשהיה בגיל שנתיים - בהה בנקודה קבועה ולא הגיב כלל במשך כל המפגש של כשעתיים. (התנהגות אפאטית). רקע: מדובר בבני משפחתי. הילד בן 4 שנולד להורים לא נשואים שחיו ביחד כשנולד הילד ונפרדו לפני כשנה. יש סכסוך משמורת בין ההורים, אך הילד מבלה עם האב לא מעט ומתגורר עם האם. האב בקשר עם אשה אחרת. מי יכול לייעץ (איזה סוג רופא / טיפול) ומה בכלל יכולה להיות בעית התנהגות כזאת?

שלום שמעון, לא בטוחה שאוכל לספק את ההסברים המלאים לתופעה, בעיקר בשל המידע המאד חלקי. כיסוי העיניים אצל ילדים יכול לשקף את השלב ההתפתחותי המתאפיין בחשיבה אגוצנטרית ("אם אני לא רואה אותם, גם הם אינם יכולים לראות אותי"). הילד אינו מסוגל להבין את נקודת מבטו של האחר, ומשוכנע שבעצימת העיניים הוא מסתלק מתודעתם של האנשים. יתכן שמדובר בביישנות, מבוכה או קושי רגשי שגורם לו לרצות להיעלם מהסיטואציה. ציינת שקיימים בין ההורים מאבקים על המשמורת, ולכן אין להוציא מכלל אפשרות שהילד 'נשטף' ברעיונות ואמירות שמעוררות אצלו חרדה, פיצול נאמנות ואשמה כל אימת שהוא נפגש עם חלק זה או אחר של המשפחה. זה עצוב, אך אפשר לטפל בכך, בעיקר בדרך של הדרכת הורים. נדמה לי שהכתובת היא פסיכולוג ילדים שיוכל להיפגש עם כל אחד מן ההורים לבד, עם שניהם יחד, או עם הילד. בהצלחה ליאת

ליאת תודה על תגובתך. ננסה לשכנע את ההורים שאכן יפנו לפסיכולוג ילדים. הקושי הוא שלא נראה להם צורך כזה... לכן באמת ההתחלה היא מההורים עצמם. אעדכן לכשיהיה שינוי. חג שמח!