אם מודאגת

בני בן שנה ותשעה חודשים אני ואביו נמצאים בתהליכי גירושים ועקב לכך עברנו לגור אצל הורי בעיר אחר אנחנו גרים כבר 5 חודשים אצל הורי אבל בתקופה האחרונה כל פעם שאני אומרת לו לא או לא לעשות משהו נזרק על הרצפה ואני אומרת לו על תעשה את זה ומדברת איתו אבל המצב רק החמיר והחל לזרוק את גופו על הרצפה ולדפוק את ראש ברצפה פעם אחת ואז בוכה אני לא יודעת מה לעשות.....

שלום רב, בסביבות גיל שנתיים מופיעות אצל ילדים רבים התנהגויות מרד, הנראות לעיתים כהתנהגויות "דווקא" או התקפי זעם בלתי נשלטים. אלה רגעי מבחן לא פשוטים עבורנו, ההורים, אך לא כדאי להתייאש. זכרי שיכולתם של פעוטות לווסת את רגשותיהם מוגבלת ביותר, וכל תסכול יכול לעורר חמת זעם אמיתית. כאן עלינו לעזור להם, במילים ובמעשים. במילים, תוכלי לומר משהו כמו "אני מבינה שאתה כועס עכשיו, וזה בסדר, אבל אין ברירה כי... " (כאן את יכולה לומר משהו קצר על הסיבה לבכי, ועל למה אמרת לו לא). אל תרבי בנאומים כי הוא במילא אינו יכול להבין את מלוא המשמעות שלהם. אם את רואה שהתקף הזעם יוצא משליטה, תוכלי לעבור למעשים, לגשת אליו, לחבק אותו חזק (חיבוק חזק הוא גם מרסן וגם משדר אהבה וחום) ולא לאפשר לו להזיק לעצמו או לרכוש שסביבו. נסי להציע לו פעילות אחרת (מבלי לוותר על ה"לא" המקורי שלך), ובמידת הצורך לאפשר לו לבכות עד שיירגע. כדאי שתזכירי לעצמך שהתקף זעם סוער יכול להפוך מבחינתו לאסטרטגיה, ולכן רצוי לא לשדר לו בהלה או חוסר אונים. בהצלחה ליאת