קשיי לימוד

שלום .יש לי ילדה בכיתה ג הלימודים תמיד היו חלק מאוד קשה יש קשים בקריאה בסוף שנה שעברה בית הספר עשה לה אבחון אבל עדיין אין תשובות קיבלה מורה מתקנת בכיתה א וב היא השתפרה ואבל עדיין לא ברמה של כיתה ג .השנה התחלנו גרוע ביותר כבר קיבלתי טלפון מהמנהלת שהיא לא מכינה שעורי בית באנגלית כל שעור אנגלית הערות מהמורה . אני לעקוב לעזור לבדוק אבל תמיד או שהיא שוכחת ספר או לא מכינה שעורים או משהו אחר.היא לא אוהבת את המורה אני לא יודעת אם זה קשור. ההארות היומן כבר לא מזיזות לה. לכל בקשה ושאלה שלי יש תשובות בסגנון הלא רוצה לא בא לי לא איכפתי לי ואני לא יודעת מה להגיב לזה.אני מסבירה לא שעדיף להכין את השעורים ולהיתפתר מה"הצקות" של המורה אבל היא כאילו עושה דווקא. יום אחד השארתי אותה בבית אמרתי לה שאם לא רוצה אז יופי אין יותר בית הספר ושתשאר בבית כל הזמן אבל זה לא הזיז לה בכלל . אני לא יודעת איך לגרום לילדה להיתעניין בלימודים . אני יודעת שתגידי שילדה עם קושי בלימודים צריכה יחס מיוחד סלחני אבל היא לא צריכה לעשות את המינימום בלהכין את התיק והשעורים שאני יודעת שהיא יכולה פשוט הראש שלה יותר בלצאת לטייל בחוץ מאשר בלימודים. איך להיתנהג איתה מה להגיד לה איך לעניין אותה ? אגב יש לי גם ילדה בכיתה ב שהיא ההפך ממנה בתחום הלימודי. תודה

גלינה שלום, יש לי "פטנט" שמאוד יכול לעזור, גם לילדים עם קשיים או לקויות למידה וגם לכל אחד - אפילו "לגדולים". אני בטוחה שבתך עושה במשך היום דברים טובים. התחילי לעודד אותה על כך. למשל: אם היא ענתה על שאלה אחת או על תרגיל בשיעורי הבית, אם היא ציירה ציור יפה, אם היא הורידה את הצלחת מהשולחן, אם היא שיחקה יפה עם אחותה ועוד.העידוד אינו צריך להיות על דברים גדולים ומשמעותיים. הדברים הקטנים הם המשמעותיים. בתך מקבלת הרבה תשומת לב, ממה שהיא "לא עושה טוב". נסי לתת תשומת לב על מה שהיא "כן עושה טוב". ולגבי המורה בביה"ס - אני ממליצה לך לקבוע עימה שיחה. גם כאן חשוב מאוד העידוד. אולי בעזרת מחברת קשר, שהמורה תכתוב התנהגויות חיוביות ומקדמות של בתך. כשהילדה תראה שיש התיחסות לטוב בטוחני שיהיה המשך להתנהגות חיובית זו.גם אנו זקוקות לחיזוקים ולעידוד חיובי על-מנת להצליח,נכון ? בהצלחה - שירלי קליין

שלום גלינה, אני מאמינה בכל לבי שילדים בכיתה ג' אינם נכנסים למסלול עימות או עושים דווקא, אלא כתוצאה של תסכול גדול כתוצאה מקשיים שאינם פוגשים מענה הולם. בתך אובחנה בסוף השנה שעברה, ואני רואה בחומרה את העובדה המצערת שאין עדיין תוצאות. מן התיאור שלך עולה דפוס של הימנעות וחוסר ארגון, ועולה ממנו ניחוח חזק של לקות למידה ובעיית קשב. ילדים כאלה, בעיקר כשאינם מטופלים כראוי, מפתחים תחושה עמוקה של חוסר אונים וייאוש, כאילו אין להם כבר מה להפסיד. ההתעניינות בלימודים תגיע כשהיא תקבל את העזרה הרלוונטית, ותצבור לאט לאט חוויות של הצלחה והישג. כדי שזה יקרה צריך להנמיך (לפחות בהתחלה) את רף הציפיות, ולסייע לה ככל האפשר ביצירת תנאים מתאימים ללמידה. העובדה שהיא מגיבה היטב להוראה מתקנת מחזקת את ההערכה שלי שלא מדובר בחוסר עניין בלימודים, אלא בקושי וכאב גדול. מקווה שתצליחי לוותר על העמדה הכועסת, ולהתגייס למענה ממש כפי שהיית עושה לו הייתה סובלת, חלילה, ממוגבלות פיזית. פעלי להשגת תוצאות האבחון בהקדם, ולקבלת עזרה בהתאם. אני מצדדת מאד גם בגישה של שירלי, שהציעה לך יופי של רעיונות. בהצלחה ליאת