טיפול בקשיים התפתחותיים בגיל הרך

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

13/02/2009 | 09:58 | מאת: אמא לבן ארבע וחצי

הצצתי כאן לכמה הודעות בנוגע להתפתחות הילד בגיל הרך, בנוגע לאיתור קשיים כמה שיותר מוקדם והתערבות של אנשי מקצוע ויש לי כמה תובנות לגולשים: כאם לפעוט שבתחילת דרכו (מגיל שנה) סבל מקשיים התפתחותיים ועיכובים אני רוצה לספר לכם בפה מלא שגם לנו כהורים בהתחלה הכל נראה שחור וסופי. פחדנו פחד מוות מכל האבחונים למיניהם והמושגים המקצועיים. לנו ההורים, הפעוט שלנו היה הכי מקסים שבעולם. קשה היה לנו לקבל את האבחנות בדבר קשיים של התינוק המושלם שלנו?!? מה הם מבינים בכלל?? בעזרת לווי פסיכולוגי צמוד של המכון בו טופל בננו קיבלנו עזרה וכלים להרתם לטיפולים למען הילד,. וזה דרש התארגנות ומאמץ לא קטנים ולא פשוטים. בעלי הפסיד ימי עבודה ואני לא יצאתי לעבוד בכלל! אבל ההתערבות נעשתה בזמן. טיפלנו שם למעלה משנתיים אני חושבת. וה תוצאות מדברות בעד עצמן! הילד צמצם את הפערים, נמצא בגן ערייה רגיל לבני ארבע עד חמש. מדבר בשטף רב, גמול שמח, עליז ממש כאילו לא היה כלום!! ועוד הפתעה קטנה- בחופש יום הבחירות הוא היה בבית אז נתתי לו לצבוע עבודה שנתנו בגן. שסיים אמרתי לו שעוד מעט ארד למטה לעזור לו לכתוב את השם שלו מאחורי הציור. חשבתי שהיום יום מצויין להתחיל ללמד אותו איך כותבים את השם שלו. כשירדתי הקטן חייך, ממתיק סוד. הוא החביא את הציור מאחורי גבו. כשהפכתי אותו נדהמתי לגלות שהוא לבד כתב את השם שלו גדול, יפה וברור! בלי טעויות, עם רווחים שווים בין האותיות! וישר פלס. ממש כמו גדול! הוא עשה לי הפתעה! אז אני רוצה לומר לכל ההורים החוששים שבגיל שנה, שנתיים מבחינים בקשיים אצל הילדים- אל תחששו, הטיפולים מביאים שינויים מרחיקי לכת! הקשיים הם זמניים אם מטפלים. בסוף הילד גדל ומתגבר על הקושי ואתם לא תאמינו עד כמה הטיפולים משנים לעתיד! ואל תפחדו מכל האבחונים והמונחים המקצועיים- זה רק עוזר לאנשי המקצוע להתערב ולטפל. בסופו של דבר כל זה נשאר מאחור בתיק המעקב של הילד. וחשוב לי לציין שאם לא מטפלים בזמן הבעיה רק גודלת ומחמירה ואז יותר קשה לטפל בה בגיל מאוחר יותר. אפשר להתחיל כבר מגיל שנה אפילו פחות. תשקיעו, אחרי זה הכל יהיה מאחוריכם....

לקריאה נוספת והעמקה
13/02/2009 | 14:08 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לאמא לבן ארבע וחצי, הדברים שלך חשובים ומרגשים. אני מודה לך על הנדיבות, ועל המחשבה שגילוי הלב שלך יכול להוות השראה ומקור כוח עבור הורים אחרים. כל הכבוד ויישר כוח ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים