ילד שמשתולל בסיטואציות מסוימות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, אני אודה לכל עזרה כי אני אובדת עצות ומיואשת. מדובר בילד בן 4 וחצי, בן יחיד. ילד מקסים, נבון מאוד, חכם מאוד וסקרן ודברן. גם כל הסובבים אותנו וגם הגננות מעירים עד כמה הוא חכם. הידע והתובנה שלו מעל גילו בהרבה. הוא בדרך כלל ילד שמתרכז, מקשיב, משתתף בפעילויות בגן וממושמע. אני הייתי איתו בבית 3 וחצי שנים הקדשתי לו את מלוא תשומת הלב. הנקה מלאה שנתיים. במהלך השנים שהייתי איתו הייתי ממש משקיעה בו, בצרכים שלו, בחינוך, בלללמד אותו בטיולים בהכל. מה שקורא שאם אני מגיעה למשל לגן לקחת אותו הביתה אז מתחיל להשתולל ולטפס על השולחנות למרות שכל היום היה ממושמע ומקסים. או פתאום מציק לאחד הילדים בגן למרות שהוא בכלל לא מציקן ואף פעם זה לא קורה במהלך היום בהיעדרותנו. אם לוקחים אותו לרופא מתחיל להשתולל ולגעת בכל הכלים של הרופא ומסרב לבדיקה. אם לוקחים אותו לחוג שחיה אז לפעמים משתף פעולה ולפעמים משגע את כולם בלקפוץ לבריכה ולהשתולל. אם מגיעים אלינו אורחים אז לפעמים מתנהג יפה ולפעמים מתחיל לרוץ ולהשתולל ולטפס ולדבר בלי הפסקה. התנהגויות מוזרות שנותנות את הרושם שהוא היפראקטיבי או ילד מופרע כזה למרות שהוא ממש לא כזה. בנוסף הוא ילד עקשן. העקשנות שלו באה לידי ביטוי רק איתנו ההורים. לדוגמא, אין מצב להלביש אותו במשהו שהוא לא בחר וכל יום חצי שעה בבוקר עד שיבחר בגדים וכל מה שאני מציעה לא מסכים לו.עוד דוגמא, שיחק במשחקים אין מצב לשכנע אותו לאסוף את המשחקים ולסדר. ולפעמים אני מאבדת את הסבלנות ולמרימה קול ולשווא כמובן. אני ממש מיואשת ולפעמים לא משתתפת באירועים חברתיים ומפגשים בגלל שאני חוששת שיעשה לי פדיחות וגם מאוד קשה לי לשמוע ביקורת עליו. אני לא מבינה מאיפה זה בא? הוא ילד שלא חסר לו כלום, תשומת לב, משחקים, פינוקים, חום ואהבה ומה לא??!! ודווקא בגלל האופי העקשן שלו בחרנו בגן דמוקרטי עבורו למרות שזה עולה לי ים של כסף. איך אני יכולה לגרום לו להיות רגוע יותר ופחות עקשן. תודה
שלום לך, שני דברים אני שומעת משאלתך, הראשון הוא שחשוב לך, אולי מידי...מה הסביבה חושבת עליו ועלייך. אני מציעה לך לנסות להתגבר על זה. זה ממש לא משנה מה אף אחד חושב עלייך או עליו כי הרי ממילא אף אחד לא באמת יודע מה באמת מתרחש ברגע נתון.. קחי לדוג', ילד שמשתטח על רצפת הקניון - האם זה בגלל שהוא עייף, האם זה בגלל שהוא מתעקש על משהו שאימו לא מוותרת עליו ובצדק לפעמים, האם זה בגלל שהוא נעלב ממשהו, האם זה בגלל שהוריו לא יודעים כיצד להתמודד עימו וכו' וכו'..אף אחד לא באמת יודע מה קורה שם ולכן מה שחשוב הוא שאת תמיד תדעי מהי דרכך אותה את בוחרת בכל רגע נתון מתוך מחשבה צלולה ושלמה. שנית אני שומעת שאתם ההורים כל הזמן מנסים להסתובב סביב הילד, סביב רצונותיו, בחירותיו. קשה לכם להגיע למצב שילדכם מקשיב לכם או רוצה להקשיב לכם. אז איך גורמים לזה? זו שאלה גדולה והדרך לשם תתחיל בשלאול את עצמך - מדוע בני אינו מקשיב לי. האם זה בגלל שאת עצמך לא חזקה מספיק בשביל להחליט בשבילו? האם את חושבת שאם תחליטי בשבילו את תזיקי לו? (דבר שאינו נכון בעליל), האם את חושבת שאת בכלל יודעת מה הדרך הנכונה? את נשמעת לי כמו אמא מאוד מכילה ואוהבת אבל נדמה לי שאת צריכה לעבוד על אלמנט המנהיגות בהורות שלך וזה אומר גם על הסמכות שלך. אז את תיראי שבנך יהפוך להיות ילד הרבה יותר "נוח" לבריות ובעיקר עם עצמו. אם את לא משרטטת עבורו בבירור ולפעמים בסמכות המותאמת את השביל, בוודאי שהוא יתבלבל, יצא מדעתו, יוציאת את כולם מדעתו ולא ידע לאן ללכת...את זוכרת את החתול מהסיפור עליסה בארץ הפלאות - עליסה שאלה אותו - "לאיזה כיוון ללכת? - לאן את רוצה להגיע ?- אני לא יודעת - אז אם כך זה לא משנה לאיזה כיוון תלכי".. :) את זו שצריכה הרבה פעמים להוביל אותו וללמוד להוביל בבטחה. יש הורים שחושבים שזה מזיק ומפרשים הובלה כהשתלטות, אבל האמת היא, שאין דרך אחרת לגדל ילדים קטנים, ויותר מזה, הם זקוקים לזה. יעוץ הורי יכול לסייע לך רבות, אני תמיד ממליצה על כך בחום. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
