שאלה

שלום, בתי בת 5, והגננת סיפרה שיש לה נטייה להתחכך בכיסא בזמן ריכוז ועבודת יצירה מסויימות. היא אמרה שניסתה להסב את תשומת ליבה של ילדתי, אך במקרים אלו היא פשוט שקועה בעצמה למשך זמן , לעיתים ממושך. בבית היא אינה עושה זאת (עשתה בעבר אך לעיתים רחוקות) . אני מבינה שמדובר במשהו רגשי, שנועד להפגת מתח . אך מה עליי לעשות? האם להעיר לה? האם להסכים שתמשיך כך. היא עושה זאת עוד מגיל מעון, הערתי לה בעבר וביקשתי שתפסיק אך זה לא עזר. שנה הבאה היא עתידה לעלות לכיתה א ואני חוששת שזה יפריע ויחמיר. תודה.

שלום, אוננות היא פעילות טבעית ונורמלית אצל ילדים, ולא צריך להתייחס אליה כאל בעיה רגשית. עם זאת, חשוב להסביר לילדים שאין לעשות זאת בנוכחותם של אנשים אחרים או מחות לחדר הפרטי בבית. חשוב שתוכלי לדבר איתה על כך בצורה רגועה ונינוחה ככל האפשר, כדי לא לעורר אצלה תחושות של אשמה או בושה, אך להדגיש שמדובר בפעילות שאינה מקובלת בפרהסיה. אני אוהבת להשתמש בדוגמת ה"חיטוט באף", ולהסביר לילדה שיש לנהוג במקרה זה באופן דומה - "אנחנו לא מחטטים באף או עושים 'גרעפס' על יד אנשים אחרים, כי זה לא מנומס, ולכן גם את מה שאת עושה (אפילו אם זה נעים לך) תוכלי לעשות רק כשאת לבד בחדר שלך, אפילו לא על יד מישהו מהמשפחה. זה מסוג הדברים שעושים רק לבד". אוננות נחשבת מדאיגה רק כאשר היא נעשית הרבה מאד פעמים ביום, על חשבון פעילויות אחרות, ואז יש טעם לבחון האם יש גורמי מתח בחייה שיש להפיגם בדרכים אחרות. כרגע הייתי מבקשת גם מהגננת, להעיר לה בעדינות, ולעודד אותה ליותר מודעות. מהתיאור שלך, אינני בטוחה שהיא מאד מודעת לנראות של הדברים. בקיצור - הסברה! בשמחות ליאת