בת 8 אגוצנטרית

שלום רב, בתנו בת 8, בת יחידה. ילדה חכמה מאוד, יפה, מאז ומתמיד הייתה אגוצנטרית. בטוחה שכולם רואים וחושבים את שחשבה, לא אמפטית. כל מה שחשוב לה הוא מה היא תשיג מאחרים. לא גידלנו אותה כך שתהיה מפונקת, יותר מכך מגיל צעיר מאוד ראתה אותנו מתנדבים ועוזרים לזולת ולבע"ח, הקראנו כל ספר בנושא ורכשנו כל משחק בתחום, כל אלה לא הועילו. היא "ילדה טובה" אך מאוד נוקשה. היא מאוד דעתנית ואינה מוכנה להקשיב לדבר שאומרים לה. יש לה שלוש חברות המשחקות עימה(אולם, לא ירימו טל' לשאול לשלומה כשהיא מחסירה),כל שאר הילדים לא מעניינים אותה, ולא איכפת לה. מבחינתה היא משחקת עם החברות ונחמד לה ושלא יתקשרו. היא לא תעשה דבר כדי להתקרב לחברים אחרים וזה עצוב מאוד. איננו מצליחים לדבר איתה משום שהיא נאטמת וכלום לא חודר, נוח ונעים לה במצב שהיא נמצאת בו היום. בקצב הזה היא תשאר ללא חברים וחברות וסתם תהיה המתחכמת שאף אחד לא רוצה בקרבתה. מה עושים???

שלום, אתם יודעים, סובלנות ונדיבות אינן נלמדות דרך ספרים ומשחקים, אלא תוך התנסות בחוויות של ממש, מגיל צעיר. הכוונה שלי להתנסות בחוויות של תסכול, וויתור והתחשבות באחרים. לפעמים, דווקא הורים טובים "מדי", מגדלים ילדים באווירה "דמוקרטית" - כלומר באקלים משפחתי שבו הילד שווה זכויות ושווה מעמד, וכך, בבלי דעת, יוצרים אצל הילד אשליה לפיה רצונו וצרכיו קודמים לאלה של זולתו. זאת ועוד, כאשר ההורים מכוונים "כל כלם" לסיפוק צרכיו ורצונותיו של הילד, הם מונעים ממנו את שמחת הנדיבות וההתחשבות באחר. תוצאת לוואי אפשרית למצב כזה בהחלט יכולה להיות העדפה של חברת מבוגרים על פני חברת ילדים (כי מבוגרים, בניגוד לבני הגיל, בדר"כ מוותרים לילד), העדפת חברתם של ילדים חלשים, או דחייה חברתית. לכן, אני מציעה לכם לבחון באומץ את ההתנהלות מולה בבית, ולא לפחד להתחיל לדרוש ממנה לוותר או להתפשר, תוך שאתם משבחים אותה על כך (גם אם בהתחלה זה נעשה עם מחאה או התנגדות). כשתחווה על בשרה שאינה עומדת תמיד במרכז העולם, היא תוכל להתוודע גם אל סוג חדש של הנאה, דווקא זו שאתם מכירים טוב כל כך, מן הנתינה והתרומה שלכם לזולתכם. בהצלחה ליאת