רשלנות רפואית שהרגה את אבא שלי

ברצוני לברר האם קיים חשד לרשלנות רפואית במקרה הבא. כולי תקווה כי הרופא המשיב יענה באופן המקצועי והאמין ביותר. אבי עבר לפני כחצי שנה ניתוח מפרצת (היה אז בן 64 וחצי לערך). היה מדובר בעורק הראשי, באיזור הגב התחתון והושתל שתל המונע, כפי שידוע לי, את ההתרחבות של העורק והתפוצצות כלי הדם אשר יכול להוביל למוות מיידי תוך דקות. השיקום שלו היה איטי וקשה, עם זאת כל הבדיקות שנערכו כמעקב במהלך כל החצי שנה נמצאו תקינות. הרופאים אף הביעו שביעות רצון מהשיקום. לפני כחודש חש אבי ברע, בערב אחד פתאומי החל להזיע מאוד, הקיא דם ודימם גם מהאף, השתן וכד'. במיון ביה"ח, שכרגע לא אציין את שמו, חשדו כי מדובר באולקוס. שאלה ראשונה- האם חוסר תשומת הלב לניתוח שעבר והתמקדות באולקוס אשר אינה מהווה מחלה הגורמת למוות מיידי, במקום להתמקד בנושא המפרצת אשר כן מסכן חיים לא מהווה התרשלות חמורה?! בוצעו לאבי מספר בדיקות שגרתיות והוחלט לאשפז אותו במחלקת כלי דם. אשפוז במחלקה ידוע כממושך ואינו משקף מצב חירום, בניגוד לטיפול נמרץ, למשל. למחרת הוכנס לניתוח ממושך (בדיעבד נאמר לנו כי נכנס לניתוח במצב של החייאה). במהלך הניתוח התגלה זיהום חמור בעורק הראשי והתברר כי השתל שהושתל לפני כחצי שנה "יצא ממקומו", ע"פ ניסוחם של הרופאים, וחורר את המעיים. לאבי הושתל עורק של פרה. במהלך הניתוח נכרתו גם הכליות, איני יודעת אם השתל פצע גם אותן או שחדלו לתפקד מסיבה אחרת. בשלב מאוחר יותר, קרסו מערכות נוספות ולא הייתה זרימת דם תקינה, אם בכלל, לפלג הגוף התחתון. כל זאת התרחש תוך כ- 9 שעות. אבי נכנס לחדר הניתוח בשעה 8 בבוקר ובשעה 17:30 נפטר.יומיים לפני שחגגנו לו יום הולדת 65... להלן שאלותיי: א. כאמור- האם התמקדות באולקוס ולא במפרצת מהווה רשלנות רפואית לאור ההיסטוריה הרפואית של אבי? ב. האם לזיהום בעורק הראשי אין סממנים כגון חום אשר לפיהם ניתן לגלות זאת בזמן? האם ייתכן שזיהום בעורק יתפתח תוך שעות ספורות? ג. האם שחרור של השתל הוא מקרה נפוץ או אולי גם בניתוח הקודם הייתה רשלנות? ד. בניתוח המפרצת שעבר אבי לפני כחצי שנה השתתפו סטודנטים כתצפיתנים. האם ייתכן כי היו מעורבים בניתוח עצמו? האם זה חוקי (אני מניחה שלא) ה. האם לא ניתן לגלות את הזיהום ובעיות נוספות בבדיקות שגרתיות שלאחר הניתוח? כיצד ייתכן שבמשך חצי שנה הבדיקות היו תקינות ולפתע תוך פחות מ- 24 שעות חל שינוי כה קיצוני?! ו. האם זכותנו כמשפחתו לקבל הסבר מדוייק ומפורט ומיהו הגורם הבכיר ביותר בביה"ח שיכול לעשות זאת? (מנהל מחלקה, המנתח אולי או אפילו מנהל ביה"ח?) אגב, מנהל המחלקה אשר ניתח את אבי הודה בפנינו בקול שבור שאם יש דבר שהוא מצטער עליו זה שהוא לא הגיע כבר ב- 4 בבוקר לביה"ח לטפל באבי (אבי כאמור הגיע למיון ביה"ח לילה קודם). האם אין בכך הודאה כי הייתה התרשלות באבחנת הצוות הרפואי במיון? אני רואה בכך רמיזה לכך שהדברים היו יכולים להסתיים אחרת אם רק היו תופסים את זה בזמן. הלא כך?! האם לפי הדברים שהובאו לעיל יש חשד לרשלנות רפואית? אודה למתן תשובה מקצועית ואובייקטיבית בהקדם. בתודה מראש, ישראלה גזית.

ומשפט. עדיף ששם יענו לך. עדי

שלום, עדי. ראשית אשמח לדעת מי את/ה ומה ידוע לך בנושא, אפילו באופן כללי. שנית, מדוע עדיפה התייחסות בפורום רפואה? בברכה,

ישראלה ראשית אני משתתף בצערך על מות אביך. לעניין מכתבך : המכתב סובל מהרבה אי דיוקים רפואיים (למשל ההנחה שאולקוס אינו גורם למוות מידי, הוא בהחלט עלול לגרום) שהינם מובנים מעצם העובדה שאינך במקצוע רפואי. לדעתי כאדם ולא כרופא אם יש לך הרגשה רעה ממה שקרה בזמן האשפוז. תפגשי עם הצוות המטפל במחלקה רצוי ותנהלי איתם שיחה גלויה. ואם לאחר מכן עדין תרגשי שלא קיבלת הסברים מספקים בכל בית חולים יש נציג לקשר וקבילות עם הציבור ואת יכולה לפנות אליו.

ראשית- תודה על ההתיחסות. עם זאת, בהתייעצויות רבות עם מספר רופאים נאמר לי במפורש כי אולקוס אינו מהווה סכנה מיידית ובוודאי שאינו חמור יותר ממפרצת. וגם אם חשבו כי מדובר במצב חירום של אולקוס- לא הכניסו אותו לניתוח ואפילו את בדיקת הגסטרו עשו רק למחרת בבוקר. כך שגם אם טעו באבחון- לא פעלו באופן תקין גם ע"פ האבחון שלהם. 1. האם לא היו צריכים לשלול קודם כל את המפרצת לאור ההיסטוריה הרפואית שלו? 2. כיצד נותנים לאדם לדמם לילה שלם מבלי לעשות דבר? אבי הקיא דם ובנוסף דימם דרך הזונדה ונמצא דם סמוי בשתן. הוא רעד מקור, היה מכוסה ב- 4 שמיכות כשבאותו הערב היה מזג אויר חם. 3. כיצד לא נתגלה הזיהום בעורק בבדיקת סי.טי אנגיו שנערכה לו באותו הערב במיון? כיצד הדבר לא נתגלה בבדיקות הדם (נאמר לי כי ניתן לראות זאת בבדיקה של מיפוי כדוריות דם לבנות). 4. האם ייתכן שבדיקת הגסטרו החמירה את המצב? (בגלל ההחדרה העמוקה לחלל הבטן שגם כך דימם). 5. נאמר לי כי שחרור של השתל הוא מקרה נדיר. האם זה נכון והאם הוא יכול לפגוע באיברים פנימיים? 6. כיום נאמר לנו כי חצי השנה הראשונה לאחר ניתוח מפרצת היא תקופה קריטית. איך זה שאף אחד לא ציין זאת בפנינו? לא הזהיר את אבי ממאמצים מיותרים? שורה תחתונה- רופאים רבים ומשפטנים סבורים כי הייתה רשלנות פושעת באבחון במיון ביה"ח. אבי הגיע למיון עם לחץ דם תקין 120/80, חום גוף 36.7-36.9. משעלה החום נתנו לו אקמול. אבא שלי מדמם שם למוות ונותנים לו אקמול. לא נראה לך שיש כאן רשלנות?