יש עילה לתביעה?

1. היה לי דימום מסיבי בגלל פוליפ ברחם. 2. נשלחתי להיסטרוסקופיה. הפנו אותי לניתוח. לא לקחו ביופסיה. 3. הלכתי לרופא מס 1 - לקח ביופסיה ושלח למאוחדת. הביופסיה הלכה לאיבוד ( חיפשתי אותה אחרי שנה). 4. הלכתי לרופא אחר, שניתח אותי בסופו של דבר. לקח ביופסיה, מסתבר שלקח ביופסיה מצוואר הרחם ולא מהופליפ. 5. תוכננתי לעבור ניתוח באפריל. עברתי בתחילת אפריל תאונת דרכים - ובשיחה טלפונית עם הרופא אמר לי כי כדאי שאדחה את הניתוח, אמרתי לו שאבוא בקיץ - לא אמר לי כלום בנוגע לסיכונים אפשריים. לא נמסר לי כלל מידע על הביופסה ( ולא שאלתי). 6. את הניתוח עברתי בסוף באוגוסט - ניתוח גרידה פשוט ( אם הייתי מבינה כמה זה פשוט לא הייתי מחכה כל כך הרבה) - למרות שהיו שאלות אם לכרות את הרחם או לא ( לא הסכמתי. אמרתי שיקברו אותי עם הרחם שלי). 7. בתחילת ספטמבר נגשתי לרופא לשמוע מה תוצאות הבדיקה הפתלוגית. מסתבר שחליתי בסרטן רירית הרחם, תאים מדרגה 3. 8. שמעתי מהרופא לבד את המצב הרפואי. הוא קבע לי מיד תור לניתוח מיד אחרי ראש השנה ( קיבלתי את ההודעה בערב ראש השנה והניתוח היה מיד אחר כך בלי אף יום עבודה באמצע).לא היתה לי הזדמנות לקבל חוות דעת נוספת ולא היית במצב נפשי שאפשר לי לשקול את התמונה הכוללת. 9. שני הניתוחים היו במסגרת ביטוח בריאות פרטי. 10. הרופא מיילד ואין לו ידע בגינקואונקולוגיה. 11. עברתי את הניתוח. חשבתי שאני עומדת למות אז מי התעסק עם כל השאלות מסביב (אמר לי שיפתח את הבטן בחתך אנכי (מהטבור) - אמרתי לו - מה זה משנה בכלל). 12. הרחם יצאה נקייה לחלוטין. הרופא לא דגם כמעט בכלל בלוטות לימפה ( דגם 2, מתוכם 1 שומן בלבד). בסיכום אשפוז רשם שדגם עוד דברים - מה שלא עשה. 12. מאז התעוררו השאלות. אולי אפשר היה לעשות קודם סי טי? אולי הקרנות בלי להוריד את הרחם? אולי להוריד רחם בלי להוריד שחלות? אולי היה מספיק מעקב קפדני? 13. התחושה שלי שזה סוג של אונס ולדעתי לא היתה כאן הסכמה מדעת. בנוסף הרופא התרשל לכל אורך הדרך - ביופסיה לא מתאימה, אפשר לי לדחות את הניתוח, שכח תפר כשהוריד תפרים, ולא דגם בלוטות לימפה. הניתוח התקיים ביום עמוס במיוחד בחדר ניתוח - ניתוח שדחף אותו בין כל הניתוחים האחרים כאילו אני אדם שעומד למות. 14. בגלל שלא דגמו בלוטות לימפה נשלחתי להקרנות שלא ביצעתי אותם בהתייעצות עם שני רופאים. 15. הגינקואונקולוג שמבצע מעקב אחרי - רצה שאעבור בדיקת פט סיטי מכיוון שלא בוצע סטייג'ינג.זו בדיקה שלא אופיינית לסרטן רירית הרחם והיה צריך לשכנע את קופת חולים בנחיצות הבדיקה. 16. זיהו בלוטה גדולה וחשודה במפשעה - במיקום שלא אופייני לסרטן רירית הרחם. 17. עשו ביופסיה. חשד ללימפומה. 18. נשלחתי לבדיקת מח עצם ולהוצאת הבלוטה. 19. בלוטה גדולה, 6 ס"מ שלא הורגשה מבעד לרגל. 20. הבלוטה ובדיקת מח העצם יצאו תקינות. 21. כתוצאה מהניתוח אני פיתחתי לימפאדמה - ברגל. מחלה כרונית שתיאלץ אותי כל חיי להסתובב עם חבישות לחץ, לבצע טיפולי ניקוז לימפתי שמכוסים חלקית על ידי קופות החולים, ואני מוגבלת בעמידה ובישיבה. למעשה הפכתי לנכה תפקודית. 22. אלמלא רשלנות הרופא לא הייתי מפתחת לימפדמה. כי לא הייתי עוברת את בדיקת הפט סיטי. חוץ מזה שעברתי שנה נוראית של חוסר ודאות ועדיין השאלות האלו לא מפסיקות לנקר בי. שאלה נוספת: הכירורג שניתח אותי החתים אותי על טופס הסכמה לניתוח שציין 4 סיבוכים אפשריים אך לא ציין את הלימפדמה כאופציה. מה שלדעתי זה סיבוך לא נדיר כל כך. בעיקר ששאלתי אותו לאן הלימפה הולכת והוא אמר שהיא מוצאת דרך לעקוף. בזמן הורדת התפרים אמרתי לו שהרגל מתנפחת - הוא שלח אותי כתגובה להישקל (?) ורשם את משקלי באופן בולט בתיק. לדעתי הוא כבר הבין שפיתחתי לימפדמה ולא אמר לי כלום - בעוד שאם הייתי מטפלת מיידית בנפיחות שהתחילה הייתי מקטינה בוודאות את הנזק לגפה, כי אחרי ההתנפחות זה כבר לא הפיך. רק אחרי 3 חודשים התחלתי בטיפול. האם יש גם כאן עילה לתביעה? הטיפולים ומוצרי החבישה יקרים ואדרש להל לכל החיים. (מעבר לפגיעה באיכות החיים) - ויש גם את הפחד מהעתיד, מההזדקנות שתחמיר את המצב. ובקשר לביופסיה שהלכה לאיבוד במאוחדת? תודה לאל - אני בסדר נכון לעכשיו . אני נשואה + 3 ילדים. בת 45.

עדין לא יודעת שלום, שאלתך ארוכה וסבוכה, אולם אשתדל לברור את העובדות הרלוונטיות ולענות עליהן: 1. הטיפול לסרטן רירית הרחם הינו כריתת רחם ושחלות. יתכן שההתנהלות לפני הניתוח לא היתה תקינה, אולם השורה התחתונה זהה. 2. יתכן שאם היו מבצעים דגימה של קשרי הלמפה בעת הניתוח, לא היו מבצעים CT. שאלה משפטית מעניינת היא, האם, בהנחה שביצוע ה-CT היה בכרחי בשל אי ביצוע הסטייג'ינג, גילוי אקראי של קשר לימפה ב-CT, הצורך בהוצאתו והלימפאדמה יכולים כולם להיות משוייכים לאי ביצוע הסטייג'ינג. 3. בדרך כלל הוצאת קשר לימפה בודד אינה גורמת ללימפאדמה, ולכן לא בטוח שהיה צורך להזהירך, מה גם שבחשד ללימפומה אין ברירה אחרת, ואין להניח שהיית מתנגדת לביופסיה גם אם היית מודעת לסיכון. בברכה, עו"ד וד"ר (רפואה) תמיר גורן M.D, LL.B עורך דין ורופא מומחה בגינקולוגיה ויילוד תביעות רשלנות רפואית בכל ענפי הרפואה

תודה על תשובתך המפורטת. לא הבנתי מדבריך אם יש מקום לתביעה או לא. בקשר לעובדה שהרופא לא נתן לי זמן והזדמנות להחליט- האם אין כאן חוסר הסכמה מדעת? ממידע שקצת אספתי אח"כ אפשר היה להשהות את כריתת הרחם והשחלות- או לפחות את השחלות. ואפשר היה גם לבצע הקרנות במקום כריתה??? האם אין צורך בהתייעצות של הרופא עם צוות מתאים (אונקולוג, גינקואונקולוג ועוד ) לפני שמבצע פעולה חודרנית ןבלתי הפיכה כמו זו? אם הייתי יודעת שיש סיכוי ללימפדמה הייתי מבקשת למצות קודם כל בדיקה אפשרית אחרת. למשל - לחכות קודם לתוצאות של בדיקת מח העצם.או לעשות ביופסיה חוזרת. היו מספיק סימנים שיכלו להצביע על כך שאני יכולה לפתח לימפדמה. ולפי כירורג כלי הדם שלי , לא הוציאו לי קשרית לימפה אלא את מערכת הלימפה. ומה עם התנהגות הרופא אחרי הניתוח - כשכבר הראיתי סימנים ללימפדמה והוא לא הזהיר אותי ולא כיוון אותי?