הסיכון שבאיזון המשך

שלום אלי נתחיל מהסוף, אין שורה תחתונה. בעבור חולה אחד יעד האיזון יהיה A1C נמוך ככל הניתן ובעבור שני נסתפק ב8 (הנחשב למעט גבוה). בחולה אחד נשאף לערכים סביב 100 ובאחר נסתפק בערכים סביב 200. הדבר תלוי במחלות הרקע של החולה , במצבו הגופני כעת ובתרופות אותן הוא נוטל. בחולה קשיש בן 80, לאחר התקף לב ושמצבו התפקודי ירוד, לא הייתי נלחם על הורדת הסוכר עד ל100 כל היום כיוון שהדבר כנראה לא יועיל לו, והתרופות בהן אאלץ להשתמש - עלולות להזיק לו (בארועי היפוגליקמיה וכד'. ) מאידך בחולה בן 80, בריא , המתפקד כבן 70 (או 50) ונוטל רק מטפורמין עם ערכי סוכר נמוכים , הייתי מנסה לעלות במינון המטפורמין (תרופה שכמעט לא מסכנת את החולה בארועי היפוגליקמיה) ולהגיע לערכי סוכר הקרובים ביותר לערכים באדם הבריא . מכאן שיעד האיזון נקבע על ידי רופא הסוכרת בהתאם לחולה ולא ניתן לקבוע ערכים גורפים לאיזון .