זוגיות עם משקולת

שלום. אני בן 29 עובד ,ובזוגיות שנה. לי ולזוגתי יחסים טובים ואנחנו מסתדרים , הבעיה היא שיש לה אח הלוקה בפיגור שכלי שגר עם הוריה בבית , אנחנו לא גרים ביחד. הדבר יוצר לנו מתחים בזוגיות ואני לא מצליח להכריע האם למסד את הקשר או לא. סוגיות לדוגמה: האח בן 27 גר בבית הוצא ממסגרת חצי יום לפני שנתיים ואינו מטופל כלל , יש לו קשיים חמורים בדיבור אך אינו רואה קלינאי תקשורת לא פסיכולו או פסיכיאטר , שום איש מקצוע. בנוסף אין להם אפילו מטפלת, כלומר כשההורים יוצאים לבלות או לסידורים , בת זוגתי צריכה לשבת בבית ולשמור על אחיה וגם אני אם אני רוצה להיות איתה. אציין שהיא עובדת במשרה מלאה. שני הבעיות העיקריות הן שלא נעים לי להיות במחיצתו (לעיתים קרובות הוא משתולל או מציק ודורש תשומת לב) ולבת זוגתי חשוב שאבוא אליהם הבייתה ושהיא תרגיש שאני מקבל את משפחתה , אבל זה פשוט לא נעים לשהות שם הרבה פעמים. ההורים הם נחמדים וטובי לב אבל בעלי אופי קשה שבטוחים שהם יותר חכמים מכל בעל מקצוע (בייחוד האמא). בעיה נוספת היא שאני תוהה לעצמי לאן חיי הנישואין שלי יגיעו והזוגיות בעוד מספר שנים בתיקווה שיהיה לנו בית וילדים, האם ההורים שלה ישחררו ממנה? היא אוהבת אותו , אבל אני מרגיש המון פעמים שהחיים שלנו סובבים סביבו , וצריך כל פעם לדאוג לו ולתכנן תוכניות ע"פ הצרכים והלו"ז שלו , הרבה פעמים קורה שיש הזדמנות לצאת בספונטני אבל אז אני מגלה שהיא הבטיחה להוריה שתשמור עליו , לא נעים לי להגיד לה שיבטלו את התוכניות, ואני מפחד שתהיה להם טינה כלפי בסופו של דבר והם ירגישו שבגללי הם תקועים בבית. זה מעיק עלי עד כדי כך שלא בא לי לראות אותו , אני רוצה להרגיש שאני חיי חיים נורמאלים בלתי תלויים . אומר לזכותה שהיא בחורה טובה , עובדת , חכמה טובת לב... היא מאוד רגישה לנושא ואני לא יודע איך אפשר אם בכלל לפתור את הבעיה? תני לי עצה היא רגישה מאוד לביקורת כלפיי משפחתה תודה.

פונה יקר, השאלות שאתה תוהה אודותיהן הן אכן כבדות משקל ורציניות מאוד. בחלקן יש להביא בחשבון את עמדת ההורים ותגובותיהן כלפיך וכלפיי ביתם. אני חושבת שההתלבטות שלך לגיטימית, שכן הסיטואציה היא יוצאת דופן ומכבידה. מייעצת לשניכם לפנות לטיפול זוגי , שיתמקד בסוגיה זו. יתכן ובמסגרתו תתבקש בת זוגך להגיע לדיאלוג או עימות עם הוריה. מכל מקום , הדבר מחייב התייחסות מערכתית לסוגיה , כלומר לא רק אתה ובת זוגך אלא גם הוריה של בת הזוג. כל טוב ובהצלחה אילנה

הי, לדעתי אתה איש טוב לב ,נתחיל מזה! לי יש אח גם עם הבעיות שתיארת וזה משפיע עליי מגיל קטן אני מניחה שגם עליה. לגדול בצל של כזה אדם זה לא פשוט כל המשפחה נהרסת ונרתמת ההורים מתבגרים ומתעייפים מול כל הבירוקרטיות. תאמין לי שאין כמו אמא והיא עושה את הכי טוב למען בנה. לא אתה שתשפוט היכן צריך להשים את האח בטח אל לך לשפוט את האם. יש המון מוסדות לא ראויים שהיחס אל הנכה מכפיר וצרה היריעה מלפרט. הלוואי והיה אפשר להשים את הילד במוסד ולעצום עיניים בשקט אך לא כך הם פני הדברים. אחים לנכים מקבלים מגיל צעיר פרספרטיביה שונה על החיים כמו אמפתיה, הכלה, סבלנות וכו'... אני מאמינה שהיא רוצה לעזור בנטל של ההורים לכן מסכימה לדרישותיהם מתוך רחמים עליהם ועל האח. לא כתבת דבר חשוב :אם יש עוד אחים בבית ומה תפקידם בנושא? זה אחרת בין להיות מישהו חיצוני כולל קרוב משפחה לבין מי שאח של.. כי אז הכאב הוא יותר גדול. מניסיוני אוכל לכתוב לך על יחס של משפחה שגרס שאימי צריכה לבלות להשאיר את אחי במוסד שבתות חגים ויש כאלו שבכלל לא טורחים לבקר. כאן נכנסת למשפחה שבעד לשלב לקבל... וזה מה יש. אכן היא צריכה לדאוג לעצמה ולבילויים שלה ולא לחבל במערכת היחסים.. ויפה שאתה חבר מבין ותומך.. ולא לא כל אחד ככה תאמין לי.. יש כאלו שבורחים.. גם אני תהיתי הרבה פעמים אם מישהו ילך איתי עד הסוף ולא רק כי נחמד לו איתי כרגע ואז בסוף יעזוב בגלל שההורים שלו יפתחו לו את העיניים..ואשאר שבורת לב.. אני מאוד בררנית ביחסים שלי עם גברים מאוד פגיעה ומאוד חסרת ביטחון, ( סתם משתפת אותך אולי גם היא כזו) בכל מקרה אתה כותב על רצון למיסוד קשר!!! תדע לך כפי שראית שצריך המון המון סבלנות ויכולת דגש על יכולת להיות נוכח לצד אדם כזה וכן זה לא קל לפעמים אפשר להשתגע אבל דע לך שהיא לא תוותר על אחיה ( שוב בהנהחה שהיא ילדה יחידה ואין עוד ילדים)ובהמשך שתהיו נשואים וההורים לא יהיו בחיים הוא יהיה חלק ממנה זה כולל כל הריצות לטיפולים שונים ככה זה עם אנשים כאלו. לדעתי אם זה מכניס אותך לדיכי או שאתה חושב שהמצב ישתפר תעזוב עכשיו יפה שעה אחת קודם. אני מאמינה שהיא בחורה מקסימה שמשלמת מחיר כבד גם אני כזו אגב לי אין עוד אחים אז כל הנטל עליי..אבל זו המציאות ובין אח לסתם אדם זר העדיפות היא האח חד משמעית!!! יש פורומים שונים "לאחים של "דרך העמותה שאליה הוא משתייך ששם פורקים דברים וקשיים והתמודדויות שרק אחים כל.. מבינים.. אולי שווה ללכת לשם למה לשלם לפסיכולוג? הכי חשוב לדעתי, תתפוס איתה שיחה לגבי איך היא מרגישה שהיא צרכה לטפל בו ואיך היא מרגישה שדברים משתבשים לכם ובסוף היא נשארת איתו במקום ההורים לא מהצד שלך אלא קודם מהצד שלה.. האם היא מדוכאת? מתוסכלת? או שהיא חזקה ונהנית מזה.. ואז תכניס את הצד שלך.. אבל שוב כך בחשבון שזה זנב לכל החיים