חוזר אמון

היי אני בת 21 ואני נמצאת בזוגיות ראשונה רצינית כבר 9 חודשים עם בחור בן 23. חודשיים לאחר תחילת הקשר בן זוגי טס לטיול לתקופה של שלושה חודשים במהלכה נפרדנו כחודש לאחר הטיסה. כאשר חזר לארץ החלטנו לחדש את הקשר אך כעת 3 חודשים לאחר חזרתו לארץ אני לא מצליחה לשחרר מהתקופה הקשה שעברנו. במהלך שהותו בחול הבנתי שהתחיל קשר עם מישהי ישראלית שגם גרה בעיר שלנו אבל עד היום אני לא יודעת אם הקשר התחיל עוד כשהיינו ביחד או רק אחרי שנפרדנו. הגילוי שהייתה בחורה אחרת כששהה בחול רק מכביד על המשך הקשר. האמון בנינו נשבר למרות שטכנית אולי כבר לא היינו ביחד כשהחליט לנסות משהו אחר. אני מרגישה צורך לדעת תמידית איפה הוא ומה הןא עןשה, כמעט בכל המקרים אני לא מאמינה למה שהוא אומר ומוצאת צורך לבדוק או לעקוב אחריו ולבדוק הודעות ואת הפייסבוק. התחלתי לסגור אותו ולהתבאס כשהוא יוצא עם חברים. ההתנהגות הזאת מאוד לא מתאימה לי ואני מודעת למצב שזהו אינו קשר בריא אבל אנחנו כל פעם מנסים לדבר על הדברים ולהגיע להבנה ולהחלטה שאני אחזור להאמין ולבטוח בו כמו לפני הטיסה. אני כמעט בטוחה שהןא מדבר או מסתמס עם הבחורה ההיא שבגללה הכל קרה. מה לעשות? האם יש סיכוי להציל משהו מהקשר הזה, הרי ללא אמון שום דבר לא שווה?! אני חסרת אונים אם אפשר עצה אני יותר מאשמח. תודה.

נעמה היקרה, את בהחלט צודקת שזה עינוי בלתי נסבל להיות בקשר המבוסס על חוסר אמון מוחלט, חשדנות ומעקב מתמידים. זה הופך בעצם להיות קשר של מתעלל-קורבן כשכל אחד מהצדדים ממלא את שני התפקידים - כל אחד בתורו. קשר מסוג זה הוא הרסני לחלוטין לבריאות הנפשית, וככל שהוא מתמשך הנזק הולך ומצטבר. מאחר וכל הנסיונות לפיוס ופיתוח אמון עליהם הכרזתם לא צלחו, נראה ששניכם כלואים בקשר של סוהר-שבוי (שמתחלפים בתפקידים). אינני יודעת מדוע קשה לך לקבל החלטה המתבקשת במצב הכאוב הזה. בהחלט יתכן שתסבלי לאחר פרידה, ואולי על מנת למנוע זאת כדאי לקחת כמה שיחות ייעוץ עם פסיכולוג קליני על מנת להכשיר את עצמך לקראת המשך חייך. כל טוב ובהצלחה, אילנה