מראה חיצוני

אני בזוגיות עם בחור גדול ממני ב-13 שנה כבר 3 שנים. (אני בת 25 והוא בן 38). מההתחלה לא נמשכתי למראה החיצוני שלו בכלל! הוא כל מה שאני לא אוהבת בבחור... לא יפה, נמוך, שמנמן וגוף לא פרופורציונלי. הגיל הפריע לי גם. (אני נראית טוב). לא הסכמתי לצאת איתו בהתחלה והוא הפך לידיד ממש טוב. עם הזמן גיליתי אופי מדהים, הוא אוהב אותי מאוד, מעריך, עוזר, עושה הרבה בשביל שאהיה מאושרת ומבין אותי. הוא הבחור היחיד שמתייחס אלי ככה. יצאתי עם מספר בחורים בעבר שממש אהבתי ובגילי אך אף אחד לא אהב והעריך בחזרה. אני נמצאת בסיטואציה שלא יודעת מה לעשות. הוא בחור שאפשר לסמוך עליו, הנוכחות שלו בחיים שלי משמעותית מאוד עבורי וקשה לי לוותר על התמיכה הזאת, אבל לא רואה אותו כבן זוג. המראה החיצוני שלו מאוד משפיע עלי. מרגישה שיש לי 50% בלבד, כאשר חסר לי את ה-50 האחוז של המראה החיצוני. הוא יודע על הנושא הזה, וכל פעם שאני חותכת איתו כי זה לא פייר כלפיו אני חוזרת אליו שוב. מרגישה מן בדידות שהוא לא איתי. הייתי רוצה שהוא יהיה רק ידיד אבל לא חבר. מן הסתם שהוא נכנס לדיכאון כי הוא מאוהב ורוצה מערכת זוגית וחתונה. הוא קצת תלותי ולא רואה את עצמו ממשיך בלעדי ככה שקשה עוד יותר לעזוב. הפחד שלי הוא לא למצוא בחור שיאהב ככה ולמצוא את עצמי לבד בסוף. אני אוהבת אותו אבל לא מאוהבת בו. להתפשר? (לא יודעת אם זה קשור אבל חייבת לציין שגדלתי בלי אבא, ולפעמים אני מרגישה שהוא ממלא את מה שלא קיבלתי.. תמיכה ואהבה). תודה מראש...

מינה היקרה, מראה חיצוני שאינו מושך עלול לחבל במידה מסוימת. יחד עם זאת, אם אתם בני זוג כבר שלוש שנים כנראה כבר הצלחת להתגבר על זה מדי פעם כי אני מניחה שאתם מקיימים יחסי מין. אם אכן ההנחה הזו נכונה משמעות הדבר שאפשר לפתח תשוקה מינית והנאה מינית לא רק לפי מראה אלא גם לפי התנהגות ומגע. את עושה הפרדה חריפה מדי בין הגברים שאת מעוניינת בהם ושאינם מעניקים לך את היחס אותו את מחפשת, לבין בן זוגך הנוכחי. הפרדה זו תמוהה בעיניי, שכן קשה להכליל ולומר שכל הגברים שנראים טוב אינם מתנהגים יפה לבנות זוגם. זו כמובן אמירה אבסורדית. חרף אי הסבירות של האמירה הזו, הרי מבחינה פסיכולוגית פנימית כך את מרגישה. הייתי מציעה לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי על מנת ליישב בתוכך את הקונפליקט בו את מצויה. כל טוב ובהצלחה וחג שמח, אילנה

הי, גם לי זה קרה הייתי בצבא והוא היה ממש מכוער אבל אחרי שבועיים.. ראיתי בן אדם אחר הכל בדיוק כמוך גם לי אין דמות אבהית.. הוא היחידי שהיה לי כיף איתו שיכולתי להיפתח בפניו שהיה נפש תאומה שלי שעניין אותי, שחשבתי שהוא חכם.. לצערי, השתחררנו ביחד והוא נטש אפילו לא ידיד. חשבתי טוב נו.. אבל פתאום היה לי ממש קשה נכנסתי לדיכאוןהבנתי מה הפסדתי.. אני מוכרחה לציין שאפילו היום אחרי כמה שנים אחרי אני רואה אותו בפייסבוק ונגעלת אבל הוא היה אחד ומיוחד ולא הצלחתי למצוא מאז זוגיות כזו ואני נראית ממש טוב היו מתחילים איתי ברחוב היה לי ממש קשה אפילו צאת עם אחר ולא שעשיתי השוואות אבל הם פשוט לא רציינים. אני רוצה לציין בפנייך שכולם ראו בי אובייקט מיני והיחס כל כך שונה רואים את הפערים. למדתי דבר אחד שיש להעריך את מה שיש ומה שהולך לא חוזר. לא לקחת דברים כמובן מאליו ( הייתי ממש קשה איתו כי קשה לי להביע רגשות ולתת אמון בגלל דמות האב). אציין בפנייך שזה לא שווה כלום שגבר רוצה אותך ולא באמת אוהב שקשה למצוא חיבור וכן יצא לי להכיר בחורים שהתחילו איתי ובדיוק גם אני נדלקתי עליהם אבל ראו בי כמשהו מיני וקשה לי ככה להתנהל. בקיצור אני חושבת שאם את מסופקת בחיי המין שלך ואת אוהבת אותו אין לך מה לחפש בחוץ הכל למראית עין. אהבת אמת זה לא דבר שמוצאים מהר. אגב לאהוב מישהו זה רגש הרבה יותר עמוק מלהיות מאוהבת =תשוקה שאין מאחוריה דבר. יופי נעלם עם הגיל. אגב תמיד תהיה לך התלבטות כשתהיי בזוגיות כי אף פעם אין הכל מהכל אף אחד לא מושלם תמיד חסר משהו אבל את צריכה לדעת על מה להתפשר ועל מה לא. מקווה שעזרתי