פרידה

שלום, אנן בני 42. 4 ילדים מגיל 10 עד גיל שנה. לפני 4 שנים כאשר ילדתי בפעם השלישית עזב בעלי את הבית והותיר אותי שבורה בעודי מטופלת בתינוקת בת יומה. היה קשה ביותר: היתי מניקה ובוכה רוב הזמן. הסיבה שציין: חוסר שביעות רצון מהזוגיות מבלי שהיה כל ריב או כל עניין אחר. ממש סיבות פנימיות מתוכו. לבסוף חזר לאחר חודש וסברתי כי זה משבר גיל 40 מוקדם אן הסבה מקצועית והפיכה משכיר לעצמאי הביאה לכך ושבנו להיות זוג כמו קודם. לפני שנה נולד הרביעי. בעלי לא ממש רצה בהריון. ביקש הפלה וסירבתי והעונש לא איחר להגיע. כאשר שוב כמו אז אני אוחזת תינוק, בעלי רוצה להיפרד ועוזב את הבית. דווקא כעת שהןא בעל עסק ועובד יפה מאוד, נראה לי שהוא חש בביטחון עצמי שלא החה לו קודם והוא בתהליך של סיום הקשר עצי בתקווה לפתיחת חיים חדשים ומרגשים יותר. כך הרושם שלי. אנו באותו מקצוע, אני זו שעודדה אותו לפתוח עסק, לעזוב מקום עבודה בטוח, האמנתי בן ותמכתי בו ועל כן אני חשה פגועה ונבגדת...אנן פרודים כבר חודש ואני לא מצליחה להתגבר על הכעס...כם כעת עזב ללא שום ריב, להיפך, בשביל שיהיה לו כיף בחיים נטלתי כל משימה בבית ועם הילדים והוא לא הזיז אפילו כפית בבית. הרגיש שהוא מפרנס עיקרי כי אני בחופשת לידה ארוכה לאחר משבר בעבודה שם רצו לפטר אותי בהריון אך לא קיבלו אישור ואני אמורה לחזור לתקופה קצרה. אוךי גם על כך אני נענשת, מי יודע? השאלה שלי מה גורם לגבר, כאשר יש 4 ילדים בבית ובהם קטנטנים ותינוק בן פחות משנה לקום ולעזוב? וזאת ללא ריב, ללא ויכוח, ללא צעקות. להוסיף דבר קטן שלדעתי יש השפעה של שותף גרוש ואב לשלושה מאותה תרבות של בעלי (רוסים) ואני צברית. כיצד אעבור הלאה בחיים? היתי בהלם כשהוא בישר לי את הבשורות ואמנם יצאתי מההלם אף הכעס נותר. תודה ושבת שלום

אירית היקרה, כמובן שאין לענות על השאלה בהכללה "מה גורם לגבר לעזוב את הבית?". כל גבר, כמו כל אישה, הוא יחיד ומיוחד. צרכיו הנפשיים - המודעים והלא מודעים, אופייניים רק לו, וכמובן שהמערכת הזוגית שלכם היא ייחודים ואינה זהה למערכת זוגית אחרת. אין לי מושג מה היו דפוסי התקשורת, הבילוי, העזרה ההדדית, חלוקת התפקידים והמיניות ביניכם. כל אלו מהווים תשתית למידת הסיפוק או אי הסיפוק מחיי הזוגיות. הדבר היחיד שידוע הוא שהוא עזב פעם אחת אחרי לידה שלישית, כלומר כבר אז חש חוסר שביעות רצון. לא מסרת שפניתם לטיפול זוגי על מנת לברר את הרקע והנסיבות לאי שביעות רצונו מן המערכת. על פניו אותה עזיבה נותרה ללא הבנה ואולי גם ללא שינוי שהיה בו צורך של המערכת. מאבק כוח וניגודי אינטרסים ברורים עלו סביב ההריון הרביעי, כשאת יולדת את הצאצא הרביעי בניגוד לרצון בן זוגך - מה שככל הנראה היה הקש ששבר את גב הגמל, והוא עזב את הבית. הבה נאמר שבני אדם עוזבים את בני זוגם כאשר יש הצטברות של תסכול, חוסר סיפוק וחוסר שביעות רצון מתמשכים. בפניך קיימת כרגע אופציה או לנסות ולפנות יחדיו לטיפול זוגי כדי לראות אם ניתן לגשר על הפערים, או (אם הדבר לא יצליח) לנסות ולהיפרד. מומלץ כמובן שפרידה וגירושים יהיו בהסכמה אצל עורך דין מגשר ומפשר. הצלחתו הכלכלית הנוכחית של בן זוגך עשויה להבטיח בעתיד מזונות ותנאים כלכליים נוחים. מומלץ שתעשו כל שביכולתכם להגיע להבנות הדדיות, הן לגבי נסיבות הריחוק והפרידה, ואם אין אפשרות לגשר עליהן, אז להגיע למיטב ההבנה וההסכמה בנוגע לחוזה הגירושין. אני מניחה שלאור העבר תמצאי בתוכך את הכוחות ואת שמחת החיים כדי להתאושש ולהמשיך הלאה מתוך חיבור לחיים, לילדים ולעצמך. כל טוב ובהצלחה, וחג שמח! אילנה