מבולבלת

שלום ,אני אישה בת 33 ..מרגישה שיש תפוס חוזר אצלי . כשגבר מוצא חן בעניי ,ומתחילים קשר אני נוטה לפחד מהנטישה (היה ילדות מוצלחת ואף אחד לא נטש אותי :),מרגישה חוסר ביטחון ותלותית פתאום...כל צעד של גבר ,שהוא פתאום קצת שונה מהרגיל כלפיי נראה לי שמשהו משתבש ואני כבר לא עושה לו את זה .אני מאוד עובדת על זה ,אבל זה חוזר כל הזמן למרות זאת. בגדול יצאתי עם גבר חודש וחצי ועדיין לא שכבנו כי לא הרגשתי שאני רוצה כרגע איתו..לא כי הוא לא מושך אלא כי הרגשתי לא בטוחה עדיין : מצד אחד הוא התייחס אליי כ נסיכה ,דאג לי כשהייתי חולה ,כל יום מתקשר,הודעות עניינים ,אבל כמה פעמים שאל למה אני לא רוצה לבוא אליי ?חשב שאני מפחדת ,אמרתי שזה שלב מוקדם לי מידי .ענה : איזה שלב ,מה יש חוקים בדברים האלה ? עניתי :אין חוקים אבל יש הדדיות .שתק ואמר נכון ,אז תריגיש בנוח ,את מחליטה מתי שבא לך .ונרתעתי עוד יותר מה "למה את לא באה "ולמה יש חוקים"? אז לא רציתי לבוא עדיין אצלו למרות שיתחשק לי לשכב איתו כבר פשוט פחדתי שהוא רק רצה את זה לכן רציתי לבחון אותו אבל הוא היה סבלני יחסית.אבל ! בפעם האחרונה שהתראנו שאל שוב : למה את לא באה אליי ?אני לא מושך אותך ? עניתי שכן ושבקרוב נעשה לנו ארוחה רומנטית ,ערב נחמד אצלו ...שאל :אני חרמן עלייך ,(שתה קצת באותו יום היינו במועדון ) ואמר לא בא לך עליי ? עניתי שכן .שאל : כמה? עניתי "מאוד" וזהו. יש לציין שבאותו ערב הוא התעקש שאבוא איתו לדאנס באר הזה ,כדי להיות איתו (אני הייתי במקום אחר עם חברות שלי ) והתחנן אליי שאבוא,כדי להכיר את החברים שלו גם.תכלס החברים שלו ממש לא לטעמי.פלרטטנים שמתחילים עם כל דבר שזז.דוחה! שאל אותי מול הבחור שאני יוצאת איתו : הולכים לפוסי קאט אחרי זה ? אבל רק אם היא (אני) באה ! חייכתי בכוחה ועניתי ,תלכו אני לא הולכת למקומות כאלה .הרגשתי ממש זולה באותו רגע וירד לי ממנו (מהבחור שאני יואתי איתו למרות שעדיין רציתי להאמין שאולי הוא לא כזה ) ואז כל הערב הם אומרים לי מולו : זהו תפסת אותו ,הוא לא מפסיק לדבר עלייך ! הוא מאוהב !! חירטות בלבוש אבל איפהשו רציתי להאמין .כי גם הוא בעצמו באותו יום כתב לי : דיברנו על משהו ואז אמר ,אני מאוהב בך ,תותחית שלי ,אין עלייך!!! לא יודעת מה לחשוב .בקיצור הם המשיכו לעוד מועדון אחר לא הפוסי קאט ואני הביתה .מאז (כל זה היה חמישי ) לא קיבלתי סימן חיים ממנו ! אני שומרת שבת ,ואין מצב שהוא מפספס להגיד שבת שלום .הפעם בגדול פיספס .אמרתי לעצמי שהפעם במוצש אני אזום ...אז שלחתי שבוע טוב ,עם איחולים חמודים לשבוע ופשוט התעלם ! לא עונה.כמה שאלות אחרי הסיפור הכה ארוך (מצטערת) 1-לא מבינה מה עובר להם בראש :התנהג מדהים ובאיכות עד הרגע האחרון (אבל משהו באנריגות הרגיש אחרת ) אבל ממה זה ? זה מוריד לי את הביטחון את האמת ,מה הוא לא נמשך אליי יותר ? מה קרה שם ? אני כבר לא מיוחדת בשבילו כי תכלס ככה הרגשתי .אז למה מה עשיתי? 2- אם נניח ויחזור בהודעה או בטלפון בימים הקרובים כדי להיפרד למשל (זאת הפעם השלישית בשנתיים שעושים לי את אותו קטע בדיוקי :נעלמים בלי התראה מוקדת בהרגשה ,בלי מריבה בלי כלום ,ניתוק של כמה ימים ואז חוזרים אליי או בהודעה וכותבים סוג של "זה לא את זה אני " מרגיש לי שזה לא תקופה נכונה להיות בזוגיות ,יש לי מלא בעיות " ובולשיט כאלה וזה עוד יותר פוגע כי אני מרגישה לא נאהבת ,לא מושכת ,זאת שעוזבים ) .אז בדרך כלל אני לא עונה להודעה כזו וממשיכה הללאה כמה שקשה ,עם הבכי ועם המחשבות השליליות.האם זה נכון בכלל להגיב ככה ? או שלענות משהו בלי להראות חוסר ביטחון ? כמו יקירי זה בסדר באמת ,אני לא חיכיתי לך את האמת ,כנראה שאנחנו לא מתאימים (משהו כזה להוריד לו את האגו קצת והראות לו שאני ממש לא פגועה ואפילו לא אכפת לי ----רק מה ,אם הוא יחליט לחזור אליי באמת ,הוא לא יפנה אליי כי יחשוב שלא אכפת לי במילא ) מבלבל אותי. מה לענות במקרה כזה ??? 3-ואם בכלל הוא נעלם לגמרי בלי אף לשלוח הודעה ,עליי כן לשלוח משהו ?ואם כן אשמח לדוגמה .כי בכל זאת זה ממש לא יפה מה שהוא עושה .ואני כל כך עצובה ועם זאת עצבנית שכשיחזור אני זאת שאזרוק אותו .אני נודעת שזה רע אבל זה הדבר היחיד שירים לי כגע את המצב רוח .להיות זאת שזורקת ולא זאת שזורקים. למה אני כזאת מפחדת מהכישלון ,למה אני כל זמן חושבת שגבר שעוזב זה כי אני לא בסדר ,אני לא מספיק מיוחדת בשבילו,ירד לו ... לפעמים אני מרגישה שאני סוג גבר במחשבות שלי ובאגו שלי ,אבל במראה וההתנהגות אני שונה לגמרי :אני נראת ממש טוב (ככה אומרים ,וגם באופי מסתבר שאני בבן טוב מלא אהבה וחום ,נתינה ושמה ) עדינה ,ניסכה אמיתית זה השם השני שלי בסביבה שלי ,כל מי מכיר אותי בנות או בנים כך הם קוראים לי .אבל חושבת לפעמים כמו גבר ,שאם אני לא מקבל מה שאני רוצה ,או דחייה ,או אומרים לי "לא" אני מריגשה סוג של השפלה .ממש ברמה כזאת .כל גבר שאני רוצה ,ושסוף יש לי או אין לי גם ,בורח ממני אחרי זמן מה .יכול להיות שבוע יכול להיות חודשיים. וכל מישאני לא רוצה רודף מן הסתם ,שפכתי הכל ,ממש סליח על כל הכתיבה אבל אשמח לעצות .ומה את חושבת על השאלות :) תודה רבה

אלה היקרה, לדבריך את מופעלת על ידי פחדי נטישה. בני אדם הם יצורים מאוד מופלאים וכאשר יש להם בנפש חרדה מסוימת בעלת תוכן קבוע, במציאות היא מתממשת ומצדיקה את חרדתם. כך שראשית כל וקודם כל, הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להבין את שורש חרדת הנטישה שעיקרה הוא הערכה עצמית נמוכה בבסיס ותחושה שאינך בעלת ערך מוסף ייחודי משלך על מנת שמישהו ימצא שאת מיוחדת עבורו וירצה להישאר איתך בזוגיות רציפה. עכשיו לסיפור המעשה שלך: 1. את בת 33, אינך בתולה ואם בא לך לשכב עם גבר המושך אותך ואיתו את יוצאת, איני רואה שום סיבה למשחקי כוח ודחיה של העניין המיני, כביכול על מנת לראות שרוצים אותך גם בלי זה. מיניות ותשוקה מינית הם חלק בלתי נפרד מהחבילה של אינטימיות וזוגיות. במקום לזרום עם מהלך הרצונות שלך ושל בן זוגך את עושה מבחני בדיקה של סיבולת של "כמה יישארו איתי למרות שאני לא נותנת". אם בן הזוג לא יהיה מעוניין בך הוא יעזוב אותך בגלל מי שאת, בין אם היה סקס ובין אם לא היה סקס. מניעת הביטוי של התשוקה המינית שלך אינה מגנה עליך מפני נטישה, אלא מהווה גורם מכביד בקשר. בגיל 33, אחרי חודש וחצי של מפגשים, נראה לי שלעשות עניין מיחסי מין זה מיותר מעיק ומכביד. אלא אם כן את סובלת מאיזושהי בעיה באיבר המין היוצרת כאבים בעת קיום היחסים, וגם אז הנטיה היא לקיום יחסי מין ללא חדירה. משיכת היתר וההימנעות מקיום יחסי מין בתזמון הנכון מבחינת תכני המפגשים אכן מביאה לקוצר רוח של בן הזוג, נוסח "הפסיקי עם המשחקים והחליטי מה את רוצה!". אם אכן את ממשיכה להימנע ולהסתייג אז קוצר הרוח וניתוק הקשר ניראים בהחלט סבירים ומובנים. אם הגבר אכן עזב הוא שקל את מעשיו, נמאס לו ואין שום סיבה להתקשר אליו. ושוב אני חוזרת, אם את מוצאת את עצמך בדפוס חוזר של יחסים עם גברים, דפוס שאינו לרוחך, וכנראה פועל על פי הנחות מקדמיות שלך - מודעות או לא מודעות - הייתי ממליצה לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי להבין באיזו מידה את מחבלת בדבר שעל פניו את רוצה מאוד. כל טוב ובהצלחה, אילנה