מה עושים??

היי אני נשואה 3 שנים (היינו ביחד עוד 4 שנים לפני החתונה) יש לנו תינוק כמעט בן שנה. בחודשים האחרונים הזוגיות שלנו הפכה לבלתי נסבלת. אני מרגישה מועקה כל הזמן. אני מרגישה שהוא כועס עליי גם אם אני רק נושמת. כל דבר מלווה בפרצופים ריבים ולא לדבר. על כל שטות. הוא יכל לכעוס עליי כי לא התקשרתי אליו כבר שעתיים ועוד פעם מתחיל סרט. אני עייפה מלחיות את חיי בריב, אני מנסה להיות הגמישה יותר רק כדי להפסיק את הריב אבל אז נוצר מצב שהוא תמיד צודק ואני לא בסדר תמיד וזה משליח על הריב הבא. בא לי לעזוב הכל וללכת רק כדי שיהיה לי כבר שקט בחיים רק הילד מחזיק אותי. כן, אני אוהבת אותו אבל גם את זה אפשר לשכוח כשרבים כל הזמן. סוחט ממני את כל המיץ עם ריבים מטופשים שכבר הפסקתי לחייך ביום יום. כשהכל בסדר אז כיף לנו אבל זה לא נמשך הרבה זמן, רוב חיינו אנחנו רבים. גם אם הכוונות שלו טובות, למשל הוא רוצה שנישן מחובקים, באמת שניסיתי אבל לא נוח לי, ממש לא נוח. אז הוא לא יכל להבין ומתחיל ריב. טוב, חפרתי, אולי כדי לשחרר קצת לחץ. תודה.

חן היקרה, מתוך פנייתך נדמה שלאחר שבע שנים של היכרות וחיים משותפים בינך לבין בן זוגך חי בחודשים האחרונים משבר של כעס, תרעומת ומתח, כביכול ללא סיבה יש מאין. אתם מכירים כבר מספר שנים די ניכר, נשואים שלוש שנים ולא נתת שום רמז שהיו חיכוכים כלשהם בעלי משמעות קודם לכן. הגורם הדרמטי שנכנס לחייכם הוא לידת בנכם אשר כעבור כמה חודשים להיוולדו עולה לפני השטח משבר עמוק וגדול של קוצר רוח, חוסר שביעות רצון, תרעומת וכל שאר הגילויים השליליים מצד בן זוגך כביכול ללא סיבה גלויה לעין. יתכן שהדבר קשור באופן מודע או לא מודע ללידת הבן, אך מה שברור הוא שיש להבין את הרגשות וההתבוננויות של כל אחד מכם אשר הובילו למצב הנוכחי. קיים כלל האומר שאין תוצאה ללא סיבה. כלומר, יש סיבות וגורמים רבים להיווצרות המצב הנוכחי שמשום מה או שאינך מודעת אליהם או שפשוט לא ציינת אותם. אני מציעה לגשת לגורם מקצועי לשם בירור מצב העניינים ביניכם. כל טוב ובהצלחה, אילנה