רתיעה ממגע?

הי, אני דיי נרתעת ממגע וזה לא קשור לזוגיות או מיניות אלא באופן כללי. אני גם זוכרת שבצבא מישהו העיר לי על זה וגם במשפחה אומרים לי את זה ואפילו יש לי כינוי קיפוד. אפילו לא חיבוק! לא ממש ברור לי למה? דבר נוסף, אולי זה המקום גם לציין שאני בת 26. לכל בחורה יש חבר ולאלו שאין הן ממש עצובות או לחוצות מזה ויש איזה שהיא כמיהה.. גם בנות לחוצות מדייטים ראשוניים ומתרגשות מזה ותמיד חוזרות מסונוורות. אצלי זה לא קיים!!!!! כלומר לא מפריע לי שאין לי חבר ואני לא מחפשת או יוזמת. כמובן שבחורים מתחילים איתי דיי הרבה ביחס לחברותיי והם ממש לא מהסביבה הקרובה ( לא מישהו שאני מכירה) אלא סתם ברחוב..וקצת קשה לי עם זה הן מהבחינה שלא סגורה אם עכשיו יש לי כח למערכת יחסים ונוח לי עם החופש שלי והן מהבחינה של הקרבה או ההדלקות על אותו בחור שזה עתה צץ לי מול הפרצוף. אני חושבת שאם זה היה בחור שאני כבר מכירה ואז יש חיבה הדדית זה היה הרבה יותר קל. אבל המצב שלי לא כך מעולם לא התחיל איתי מישהו שאני מכירה מהצבא או לספסל הלימודים, תמיד הם מחבבים אותי וידידים שלי, וזהו. אני חייבת לציין שנתתי צ'אנס אבל אני מרגישה שהם לא "רמה גבוהה" ולא יוכלו להכיל אותי. הרי תמיד אומרים שבפגישה ראשונה אפשר לדעת..וגם הם תמיד מנסים ליצור קרבה כאילו אני חברה שלהם כבר שנים שזה בא לידי ביטוי הן בהתלהבות ומתכננים מפגשיים והן ברמה הפיזית של הלגעת ורצון לנשק וכו'.וזה מוריד לי את החשק להיפגש איתם שוב ואני לא יכולה לזרום כי אני לא רוצה לרמות אותם כי אני לא מרגישה כלום!!!! ואז אני עושה שיקול אם באופן כללי הייתי רוצה את אותו בחור כחבר ובגלל שאני מרגישה שזה לא הבחור אני מסיימת את הקשר דיי מהר. הפחד הוא שיבוא הנכון ואז הוא ישפוט אותי בגלל חוסר ניסיון וכך גם אני נמנעת מיצירית קשרים בעצמי. כלומר זה גורם לי להתבייש בעצמי. ממה ששמתי לב לחברותי היה חבר שהיה הרבה זמן אפלטוני עד שהתחממו העניינים וקרו דברי כדרך הטבע. אצלי זה אחרת. את חושבת שיש לי בעיה? שככה זה הנוהל ולי יש עכבות? תודה

גלית היקרה, השאלה היא לא מה אני חושבת אלא האם את חושבת שיש לך בעיה. המצב האופייני הוא: 1. בני אדם נהנים ממגע של חיבה זה בזה מיום לידתם ודרך שכבות הגיל השונות. מגע מבטא חיבה, חום, רכות, קרבה, לעתים משיכה מינית ולעתים מגע בעל משמעות אירוטית מפורשת. 2. בני אדם בדרך כלל, גברים ונשים, מעוניינים ביצירת זוגיות. שום זוגיות אינה נופלת מהשמיים ובדרך כלל זהו תהליך הדרגתי של התקרבות והיכרות, כולל ההתלבטויות והעליות והמורדות עד שנופל האסימון אם שווה להמשיך בקשר או לנטוש אותו. אם כבר מפגישה ראשונה מפגש מהווה עונש ועול ויש כלפיו מחשבות שליליות כגון של שיעמום, טרדה, בזבוז זמן, ייחוס של מחשבות לא נכונות וכד', הרי שמלכתחילה אין טעם לקיים אותו כי עמדת המוצא היא שלילית ובתור שכזו לא תאפשר צ'אנס למשהו חיובי להתפתח. אם אינך רוצה מגע, אם אינך זקוקה למגע, ואם אינך מעוניינת בזוגיות בשלב חייך הנוכחי אז אין לך שום בעיה, כי את חיה בדיוק לפי מה שמתאים לך. אם בשלב חייך הנוכחי היית רוצה לשנות משהו ממאפייניך, לדוגמא היית רוצה כן להיות מסוגלת ליהנות ממגע, או כן מסוגלת לגלות עניין בזוגיות וברגשות שהיא מעוררת, אזי ניצבת בפניך בעיה כי נכון להווה את חסומה לחלוטין, כדבריך, בתחומים אלו. השאלה אם יש או אין לך בעיה תלויה במטרות אותן את רוצה להשיג ובשאלה אם יש לך משאבים להשגת מטרות אלו. אם את רוצה להישאר במצבך הנוכחי אין לך ממש שום בעיה כי את נמצאת באיזון וביציבות. אם את רוצה להשתנות אז בהחלט יש לך בעיה של חסר עמוק במשאבים הרגשיים הנחוצים לשם כך. כל טוב ובהצלחה, אילנה