הפעם הראשונה

יש לי חבר ואנחנו בסביבות גיל ה-30 שלנו. מטעמי שמרנות ודת לא קיימתי יחסי מין עד היום, לו יש ניסיון מיני מצומצם מאוד אם בכלל., הקשר עם הבן זוג הנוכחי עבר פרידות וחזרות רבות והרבה כאב לב מצידי. באיזשהו שלב לאחר אחת הפרידות הוא ניסה לחדש קשר עם המון מילות אהבה וכיוון רציני ביחסים ביננו, מכיוון שכשהיינו יחד מאוד רציתי אותו אז נורא התלבטתי אם לתת לו שוב להיכנס לחיים שלי, ונסחפתי שוב למערבולת רגשות. הוא ידע שאני רוצה לשמור את הבתולים שלי לחופה, תמיד אמרתי לו את זה ותמיד עשינו דברים אחרים במיטה מלבד חדירה. בפעם האחרונה הוא שכב מעלי ושיחק כשהוא חודר אלי ממש קצת, אמרתי לו שלא יעשה משהו שאני לא רוצה ושרק ככה אני מסכימה, באיזשו שלב הוא עשה יותר מהר ולפעמים חדר קצת יותר מה שגרם לי כאב וכעס עליו, אמרתי לו שיפסיק והוא אמר סליחה והמשיך לחדור רק קצת...בקיצור לא ממש הרגשתי אותו בתוכי למרות שפתאום כשהסתכלתי ראיתי שכמעט חצי-שלושת רבעי האיבר שלו בתוכי. מידי פעם הרגשתי כאב קל. אחרי הקטע הזה כשהלכתי לשירותים וניגבתי ירד לי קצת דם והמשיך קצת אחרי זה. 1- האם זה אומר שאני לא בתולה? 2- האיבר שלו נראה לי די קטן יחסית, כשהוא בזיקפה הוא כ-9 ס"מ וקוטר עובי של 3 ס"מ. האם זה באמת קטן מידי? או דק מידי ולכן לא הרגשתי אותו בתוכי או שהבעיה היא אחרת? 3- מאוד התאכזבתי מעצמי שנתתי לזה לקרות, כי "הפעם הראשונה" מבחינתי יש לזה ערך מיוחד מסויים ששמרתי עליו ורציתי לעשות אותו עם בעלי או לפחות עם חבר אבל בצורה מתוכננת ולא בצורה מפתיעה וחפוזה כזו שבכלל בכלל לא רציתי. איך מתגברים על זה ועל התחושה של ניצול שלו אותי? הוא אומר שהוא אוהב אותי ושלא ידע שאני לא רוצה, (למרות שאמרתי לו שאני לא רוצה) ושהוא מצטער שזה יצא ככה... מה דעתך על הבחור ועל הקשר ביננו? המון תודה, דניאלה

דניאלה יקרה, יש כאן הרבה בלבול בין נושאים מיניים לבין נושאים רגשיים וערכיים. 1) מבחינה מינית סביר שאינך בתולה יותר. חדירה ולו גם חלקית שלוותה בדימום כלשהו מעידה על ביתוק קרום הבתולין. אם את רוצה לאשר זאת סופית פני לבדיקה גניקולוגית. 2) איבר המין של בן זוגך הוא בתחום ההתפלגות הנורמלית. את מדברת על אורך של כתשעה ס"מ והיקף של כעשרה ס"מ וזה בהחלט בתחום הנורמה. נכון שיש גדולים יותר אך המידות הן ללא ספק בתחום ההתפלגות הנורמלית. העובדה שלא חשת אותו בתוכך עשויה להיות בין היתר כתוצאה של המתח והדריכות סביב כל עניין החדירה. 3) השאלה אם את עומדת לבחור את בן זוגך לחיים בהתאם לגודל איבר מינו צריכה להינתן על ידך ואין מי שיחליט זאת עבורך. ועכשיו לבעיות הרגשיות: בגיל 30 ולאחר התעלסות ממושכת נראה די סביר מבחינת האינטימיות והתשוקה שהנטייה הטבעית תהיה לכיוון חדירה. איני יודעת אם חברך התכוון לחדירה חלקית "ויצאה לו" חדירה מלאה יותר, אך צריך להבין שבשלב כזה של משחק מיני מתקדם לא תמיד ניתן לשלוט בצורה רציונלית ומודעת על עומק החדירה. אם הסכמת לקצת יש סבירות גבוהה שזה יתפתח ליותר מזה ואין להאשים את הבחור. אי אפשר לרצות "קצת" חדירה וגם לרצות להשאר בתולה. גם "קצת" מבתק את הבתולין ובהחלט שיתפת פעולה במקרה זה. אם ממש ממש לא היית רוצה היית קמה מן המיטה או הודפת אותו מעלייך. פרשנותך שהיה כאן ניצול היא חלק מהכעסים והאמביוולנטיות שיש לך כלפי בן זוגך. הרושם הוא שהבחור "סגור" יותר על היחסים מאשר את ושהוא אוהב ורוצה אותך. עלייך להחליט אודות יחסך הכולל כלפיו: לא ברור מדוע היו פרידות מרובות ושברון לב וזהו החלק המרכזי בסיפור שעלייך להבהיר לעצמך האם השתנה הן מצדך והן מצידו. באשר לעניין ביתוק הבתולין לא הייתי ממליצה על קבלת החלטה בשל עניין זה. שניכם שחקתם "משחק חם" וזה מה שקורה כשהעניינים מתחממים אם להישאר איתו או לא לא צריך להיות קשור לעניין זה. ולבסוף בעניין רצונך לשמור את הבתולין לליל הכלולות מסתבר שבראש יש לך מחשבות רומנטיות אודות כך אך הגוף דיבר באופן אחר. כדאי שגם את תקחי אחריות על מה שקרה.

תודה רבה על תשובתך המהירה. אני מבינה שאני לא יכולה להאשים רק את הבחור כי גם אני הייתי שם אבל כן דחפתי אותו מעלי ואמרתי לו שאני לא רוצה, נכון שלא הייתי תקיפה מידי, לא כי רציתי לעשות את זה אלא כי לא רציתי לפגוע בו ובטחתי בו שלא יעשה יותר ממה שאני רוצה. הרי ממזמן הוא יודע שזה חשוב לי לשמור את זה לפחות עד לשלב אירוסין, מה שלא ברור איתו כברגע בכלל. אחרי זה הרגשתי הרגשה של מנוצלת, הוא בכלל לא הבין על מה המהומה ולמה אני נסערת ובוכה והתייחס אלי בצורה פוגעת ואמר "אם את רוצה ללכת הבייתה אז תלכי". הרגשתי דפוקה ומנוצלת ואמרתי לו "יופי, עכשיו אתה שמח שדפקת אותי?" אני יודעת שהוא אוהב אותי אבל לפעמים הוא לא מבין אותי וזה פוגע מאוד אז לפעמים יש לי תחושה שהוא איתי בעיקר בשביל לא להיות לבד ובגלל שאני מושכת אותו. אני לא הייתי לחוצה בזמן האקט או מחדירה באופן כללי, חשבתי שיכאב יותר אבל זה ממש כאב קצת ורק כשהסתכלתי ראיתי שהוא בתוכי, לא הרגשתי אותו כמעט בכלל!!! זה לא מוזר?? באמת שלא הייתי במתח סביב עיניין החדירה, אני לא פוחדת מהאקט עצמו פשוט חונכתי בצורה מסורתית שיש לזה ערך מסויים חשוב. האם זה אומר שאין התאמה מינית ביננו? (מה ששמעתי מחברות...). יכול להיות שאיבר קטן יגרום לתיסכול מיני אצלי בפעמים הבאות(אם יהיו) איתו? האם יש מצב שבפעמים הבאות שאקיים יחסים שוב ירד לי דם? הוא אומר שהוא מבין שזה משהו שהיה יקר וחשוב לי אבל שכנראה זה יותר חשוב לי ממנו ושהוא מרגיש פגוע מאוד ממני ומהתגובות שלי ומהיחס שלי ולכן לא עוזר לי כמו שאני מצפה. הוא טוען שאני הגזמתי בתגובות שלי ושאני אגואיסטית. לא הבנתי מה אגואיסטי בזה?! אני רוצה לציין שאחרי הקטע לא הרגשתי טוב גם פיזית, הרגשתי חולשה ורציתי לקנות פדים אז הוא נשאר מול הטלוויזיה ואמר "לכי" ואני הרגשתי עוד יותר פגועה מהיחס ובאתי לצאת בוכה ונסערת אז הוא עצר אותי ואמר לי "תרגעי" ואח"כ סחב אותי ברגל הרבה (לא נסע עם האוטו) כשאני מרגישה נורא מכל הקטע עד לבית מרקחת לקנות פדים. הוא דואג לי אבל יש לו תגובות של ניכור אם הוא נפגע ממשהו, אבל ציפיתי שיתעלה על הפגיעה באגו שלו למעני ובמיוחד אחרי מה שקרה ביננו. אני מגזימה לדעתך? מכיוון שהיינו יחד יום שלם לא רציתי להרוס את היום אז יצאנו להסתובב ובילינו יחד מבלי לדבר על מה שקרה בבוקר, ובלילה שוב בילינו יחד במיטה ונגענו אחד בשני... אני מבולבלת... בבקשה עיזרי לי...

היו לי בחורות במיטה שביקשו להפסיק למרות שהיינו בתוך העיניינים .אין ברירות חובה להפסיק . גם אני לא הייתי רוצה שידחפו לי לגוף משהו שאני לא בטו ח אם אני רוצה . יום מצויין לכולם ולאילנה גבר.

לדניאלה נאמרו לך הרבה דברים ע"י הכותבות הרגישות פה ואני מצטרפת לכל מה שנאמר. בגדול אין לך שום טיפת אשמה במה שקרה והאחריות כולה על הבחור שברוב חוצפתו לא כיבד את המילה שלך ומן הסתם גם אותך. הוא לא התחשב ברצונך ולא החשיב אותך כבת זוג אלא כאמצעי לסיפוק צרכיו וזה בפרוש אונס. אני חושבת שההתנהגות המנוכרת והמזלזלת שלו אחר כך מראה שהוא יודע שהוא לא בסדר ואין קל מלהתפטר מרגשי אשמה ע"י הפלתם על הנפגע. לאילנה אני פשוט מזועזעת שקודם כל אישה ואחר כך גם בעלת מקצוע יכולה להגיב בצורה כל כך לא רגישה לכאב תהומי של בחורה שנפגעה כל כך קשה, ולתת בעצם התגובה שלך לגיטימציה לכל גבר לבוא על סיפוקו גם אם בת הזוג לא מעוניית כי הוא קיבל אישור לבחור איזו החלטה לקבל. להפסיק כי זה מה שהוא נתבקש או להמשיך כי הלא הוא בעצם כן. ולגבר, כל הכבוד לך, לא כל הגברים הם גברים מספיק כדי לדעת לכבד אישה ואתה מאד כן ואשרך ואשרי האישה שתיהיה איתך, כבוד לא יחסר לה מימך.

מצטרפת לכל מה שנאמר.. למרות שאני לא מאמינה גדולה בטיפול, אם כבר מישהי הגיעה לשם ופנתה אליך, לשמוע דווקא ממך אילנה זה מזעזע. מחריד. אז רציתי להגיד לך שתתביישי לך! אם המילה "לא" היא בעצם דו משמעית, אולי כדאי לפני שנכנסים לקשר למצוא מילה שתגדיר שלא זה לא זה לא זה לא??!.. אולי את "צודקת". ויש לה מה לקחת חלק מהאשמה במה שקרה.. (-לא!!- <במובן החד משמעי של המילה! ) ומעבר לזה רציתי לחזק אותך דניאלה ולהגיד לך שאת לא אשמה.. תהי חזקה.

לדניאלה. אני מבינה את מקור תחושותייך ופחדייך. אך את מתנהגת כמו ילדה קטנה בעולם של זאבים. חוסר ניסיונך המיני וחוסר רצונך להשתנות גורם לבלבול בין יחסי מין בהסכמה לבין כפייה בינך לבין עצמך. כדי להגן מפני התשוקות והרצונות שלך (גם לבין זוג) את זועקת אונס. דבר ראשון אם הגבר הזה אלים עשי הכול כדי להתרחק ממנו. לכי לבדיקה רפואית, ספרי לרופא שהיית מבולבלת ובתולה. לפי התיאור אינך בתולה. כעת עליך להתבגר. אם נפגשת איתו יום למחרת, זה מעיד על בלבול עצמי בעיקר, את לא יודעת מה את רוצה ממנו ומעצמך. נראה שהוא לא יכול להבטיח לך זוגיות, וכעת, כשאיבדת את בתולייך, לא תזכי בחתונה. הוא דין "מפתה" אך לא דין "אונס". ההמלצה שלי איליך היא, שעלייך לעשות חשבון נפש גדול בנודע לחייך. זה לא נורמאלי שאישה בת 30 תתנהג כמו נערה בת 15. הבתולים הם לא הנכס הגדול ביותר שאיבדת, אלא מס' קרומים שגרמו לך למעצורים נפשיים קשים ולחוסר יכולת למצוא בנזוג ואהבה. כמה בנות מזל הנשים שלא גדלו לתוך התסבוכות והתסבוכים שלך, שסקס היה הדבר הכי טריוואילי בחיים, כבר בגיל הנעורים. פני לפסיכולוגית מינית בעלת גישה הפוכה משלך. אחרת לא תוכלי להשתנות לעולם. מקשרת משהו שנכתב בפורום סטודנטים: http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=92862

דניאלה יקרה מאוד! מבינה אותך מצוין! את טוענת ששמרת את הבתולים לחתונה מטעמי דת וזה באמת מה שצריך להיות. אבל יחד עם זאת, ובדיור בגלל זה לא היית צריכה לקיים יחסים. לפי ההלכה אסור לקיים יחסי מין לפני החתונה בכלל! לא משנה אם זה יחסים מלאים עם חדירה או יחסים חלקיים. אם היית שומרת אם ההלכה לא היית מגיעה למצב הזה בכלל. אגב, את יודעת שיש דיני טהרה / נידה וכל זה אישה ששומרת טהרה כדין מרדישה הכי טוב שאפשר מבחינה רגשית, שכלית ואפילו פיזית. מנסיון, אין ויתר טוב מזה. האבא הרחום שלנו שיושב בשמים ונתן לנו את כל הדינים האלו יודע הכי טוב מה הטוב ביותר עבורנו. מקווה בשבילך שתרגישו מציון. !