חוסר התאמה בצריכת יחסי מין

אילנה שלום. אני בן 29 וכך גם אישתי. אנו נשואים כחמישה חודשים ומאוד אוהבים אחד את השני. הבעיה בזוגיות שלנו היא שנראה כי ישנה חוסר התאמה בצורך שלנו לקיום יחסי מין. הקשר שלנו החל כבר לפני שלוש שנים וכבר מאותו הרגע היה נראה כי קיימת בעיה שכזו. יותר מכך, הקשר אף היה קרוב לסיום עקב נושא זה (כדוגמא, זה לא היה נראה לה מוזר שלא שכבנו בלילה שנפגשנו שוב אחרי שלא התראינו שלושה חודשים בהם היתה בטיול), אך החלטנו לנסות טיפול זוגי מפני שנראה כי חבל יהיה לסיים קשר שכזה, בו הכל פרט לכך מושלם. את הטיפול התחלנו מיד כשעברנו לגור ביחד לפני כשנה וחצי והוא נמשך כשלושה חודשים בתדירות של פעם בשבוע. הפסקנו אותו מכמה סיבות וביניהן קושי כלכלי, מבחנים (הייתי סטודנט באותה תקופה), ובין היתר עשה רושם כי הדברים מעט משתפרים. חודשיים לאחר מכן הגיעה הצאת הנישואים, והבעיה, שלא לגמרי נפתרה, כאילו נשארה באוויר ואני לפחות חיכיתי שהמצב ישתפר. אם זה בדרך שהיא תתחיל לפתח חשק מיני מוגבר יותר, ותראה יותר תשוקה ואקטיביות כשאנו שוכבים, או שההרגשה שלי פשוט תשתפר ואפסיק להיות מדוכא מכך שאני לא מרגיש/מקבל ממנה מספיק את אותם הדברים. בכל מערכות היחסים הקודמות שלי הייתי מאוד מסופק מחיי המין. הייתה את התשוקה, הלהט, והאקטיביות מהצד השני,והתדירות נעה בין 4 ל 6 פעמים בשבוע. ואילו כעת, אני כמעט ולא מרגיש זאת כלל... התדירות בה אנו מקיימים יחסי מין היא פעם עד פעמיים בשבוע, כשגם זה לא תמיד קורה, ומעבר לכך ישנה הרגשה בחלק גדול מהפעמים של פסיביות מהצד השני, מה שהופך את יחסי המין למאוד טכניים ולא מספקים... לא מעט פעמים כשאני מנסה ליזום אני שומע לא בא לי או אני ממש עייפה, והדבר מאוד מתסכל אותי. אנו מדברים בצורה די פתוחה על הנושא אבל כל פעם שזה עולה, השיחה גולשת לטונים לא כל כך נעימים. הטענה העיקרית שלה היא שהיא מאוד נהנית מיחסי המין אך היא פשוט לא צריכה את זה כמו שאני צריך את זה. התשובה הזו, תהיה מציאותית ככל שתהיה, מתסכלת אותי מאוד! אין לי שום רצון לשכב איתה בידיעה שהיא עושה זאת רק כדי לספק אותי, אך כך זה תמיד מרגיש לי... אני שואל את עצמי (ואותה) אם את נהנית מזה אז למה לא לעשות את זה יותר? ושוב חוזרת תשובת האני לא צריכה את זה כמוך לך בא תמיד ולי לא. מעולם לא פירקתי מערכת יחסים בגלל דבר שכזה ואינני רוצה בכלל לחשוב על לפרק את הנישואים האלה בגלל הבעייה הזו אבל אני לא יכול להתעלם מהתסכול שזה גורם לי. האם יש עוד משהו לעשות? האם זה מוזר שאני שואל את עצמי איך אפשר ליהנות ממשהו ולא לרצות לעשות אותו יותר? האם זה הגיוני לבקש בכלל שתעשה מאמץ בשבילי????! מה עושים? המון תודה מראש

יואב יקר, הבעיה שאתה מעלה היא בעיה אותנטית שלא כלל שימצא לה פיתרון אשר ישביע את רצון שני הצדדים. תדירות יחסי המין לה אתה זקוק בהחלט גבוהה, בן 4 ל-6 פעמים בשבוע נחשב לתדירות גבוהה ואין איש יכול לבוא אלייך בטענות שכן כך אתה בנוי. החשק המיני של אשתך בהחלט נמוך יותר, פעמיים בשבוע נחשב סביר בתנאי כמובן שאלו יחסים שיש בהם טעם וריח, התלהבות וכיף. יחסים ללא הנאה, התלהבות וללא ץשוקה גבוהה גם אם יתרחשו פעמיים בשבוע לא יספקו את החוויה הנדרשת. איני בטוחה אם אשתך מעוניינת להעלות את תדירות תשוקתה המינית, גם לא ודאי שהדבר אפשרי. יש דברים שהם מאוד טובים וטעימים למשל סטייק אנטריקוט (מקווה שלא נפלתי על צמחוני) ויחד עם זה בהחלט עשוי להיות שאדם לא יחפוץ בו על בסיס יומי אלא יתחשק לו רק פעמיים בשבוע ותו לא. במידה והפער ביניכם גורם לסבל לשניכם, אץה חש רעב, חסר ובלתי מסופק ואשתך חשה לחוצה, נדרשת ומתבקשת להיות בעניין שליבה אינו שלם איתו אין ספק שיש כאן בעיית אמת. אני חוששת שתצטרכו לעשות חושבים איך אתם מתקדמים הלאה, האם מישהו יכול לרדת בצרכיו, האם מישהו יכול להעלות בצרכיו, והאם ניתן יהיה להגיע לפשרה ואיזה מחיר נפשי היא תעלה לכל צד. להערכתי יהיה צורך בשלב כלשהו לחזור לטיפול פסיכולסולוגי שכן אתם בראשית נישואיכם ושנים ארוכות לפניכם. כל טוב ובהצלחה, אילנה