מנהל רומן גלוי ולא רוצה להפרד

אני נשואה+1 מזה 12 שנה. עברנו שנים קשות ושנים קשות פחות אך איכשהו המשכנו בנישואים. עכשיו אני מבינה שכל השנים האלו שנינו היינו מתוסכלים מהקשר, האשמנו אחד את השני, התפרצנו, הגענו למצב שלא יכולנו לסבול אחד את השני כל דבר היה מעצבן. יש להגיד שאני הייתי הבסיס הכלכלי של ה"משפחה", לקחתי את רוב ההחלטות, הובלתי מחוסר ברירה - מן גבר כזה בגוף של אישה. אולי גם איפשהו הגזמתי בתגובות, אך כנראה מייאוש ואכזבה מהמצב. טיפלתי ברוב הבעיות שלו והיו לא מעט (לא הצליח לשמור על מקום עבודה יותר מחצי שנה, סמים, אלכוהול, תיקים במשטרה, אלימות...) כל זה שבר אותי, אך המשכתי מסיבות שלא היו ברורות גם לי, סוג של התחייבות ונאמנות כמו לילד. פעמים רבות עברה בראשי המחשבה פשוט לקחת את בני ולעזוב, אך אני בעצמי בת להורים גרושים וגדלתי רק עם אמא, נורא רציתי לבן שלי משפחה (אמא ואבא) ולא עשיתי כלום. לפני חודש נודע לי שהוא מנהל רומן עם אישה צעירה, נשואה והוא לא הכחיש. ההפך, הוא נורא גאה ושמח ועשה הכל שאני אגלה. תקופה נוראית, לא אפרט כתבו פה לפני מספיק. אני כמובן רוצה לפרק, אך למרבה הפלא הצד השני לא מעוניין, לטענתו הוא אוהב אותי ואת הילד בדרך שלו, בנוסף חבל לטענתו לפגוע במצב הכלכלי של ה"משפחה". ההצעה שלו היא שהוא ימשיך ברומן שלו כי טוב לו והוא מעורב רגשית ומציע לי נשואים פתוחים. אינני מעוניינית בהצעתו אך כל ניסיונותי לפתור את המצב ולהגיע להסכם גרושים לא הביאו דבר, חוץ מצעקות האשמות וכו', הוא מערב ילד בן 7 אומר לו שאמא מגרשת אותו מהבית גורם לילד לבכות בכי היסטרי. איך יוצאים מזה אני כבר נטולת כל הכוחות.

חן היקרה, קשה מאוד להבין איך נשארת כל השנים נשואה לבעל בלתי יציב ביכולת התעסוקה הצורך סמים ואלכוהול ומסובך בפלילים ומשטרה כשאת הדמות המפרנסת העיקרית. את השאלות הקשות עלייך להפנות לעצמך, מה היה בך שנשארת בקשר עם דמות ממש לא "חינוכית" עבור בנך, מה גם שיחסי הנישואין היו מלווים בהרבה תקופות קשות. עלייך קודם כל להבין את הצורך שלך לסבול, לפתח כביכול חמלה כלפי מי שלא בטוח שזה מה שהוא צריך ובכלל להבין את עצמך למה המשכת בביצה הזו כל כך הרבה שנים. ייתכן "והמזל" שלך הוא הרומן שבעלך מנהל כרגע שהוא ככל הנראה האקט המהווה את האקט אשר שבר את גב הגמל וככל הנראה טוב שכך. מבחינה פסיכולוגית אין לי ספק שעלייך להתיר את הקשר גם אם הינך בהריון, מה גם שקיים כאן שימוש מניפולטיבי בילד על שהא מגורש מהבית על ידך. אלמלא הייתה זו האמת שלך הסיפור היה נשמע בדיוני. הייתי מציעה לך שני דברים: 1. לפנות לייעוץ משפחתי כדי לכלכל את צעדייך בתבונה על מנת לדעת כיצד לנהוג במצב בו בעלך מסרב לפרידה, ובאמת למה לו להיפרד ממך? הרי כל השנים פירנסת אותו בכבוד והוא עשה מה בראש שלו. מה לך כי תליני עכשיו? 2. במקביל מומלץ שתפני לייעוץ פסיכולוגי או דרך קופ"ח או דרך שירותי הרווחה העירוניים על מנת להבין מדוע הסכמת לסבול כל כך הרבה שנים וחיית מערכת יחסים כה לא שיויונית ובלתי הגיונית. אין ספק שעלייך להתחזק מבפנים כדי לצלוח את הצרה הנוכחית שהיא עוד אחת בשרשרת צרות רבות שפקדו אותך עם בן הזוג ובפרט כיצד לעשות זאת בזהיות ובחכמה כדי שחלילה לא תתפרץ התפרצות זעם או אלימות. התייעצי עם כל גורמי הרווחה הרלוונטיים על מנת שידריכו אותך אודות המהלכים שעלייך לנקוט. ייתכן ויהיה צורך שאת ובנך תעברו למעון לנשים הזקוקות להגנה. כך או כך שתפי את שירותי הרווחה במקרה שלך. כל טוב ובהצלחה, אילנה