מתוסכלת מאוד..

אני בת 22 ואני ובן זוגי ביחד כשנה, בתחילת הקשר הכל היה נראה מושלם ושאנחנו הולכים להעביר עוד הרבה מאוד זמן ביחד. לפני בערך כשלושה חודשים, המשפט שכתבת " מתפוררים ערפילי הפנטזיות על המדהימות ההדדית ובצידן מתגלות אכזבות" בא לידי ביטוי אצלינו ביחסים. הוא התגלה כבחור אגואיסט, שלא אכפת לו דבר מלבד הרצונות שלו, תמיד חושב שהוא צודק, הוא מאוהב בעצמו ברמה בלתי ניתנת לתיאור אשר גורמת לו לקחת דברים כמובן מאליו. בנוסף, בעוד מספר חודשים הוא אמור לטוס לטיול בדרום אמריקה, דבר שאני מרגישה מאוד לא בטוחה לגביו... ברמת העקרון הוא לא עשה מעולם שום דבר שאמור לערער את האמינות שלי בו, אבל מבחינה לוגית קשה לי להאמין שבטיול של מספר חודשים בכזה מקום גבר לא יתפתה לנשים אחרות. יצא לי לדבר איתו על נושא הטיסה, והוא כל הזמן דובק בעמדה של: "הייתי עם מספיק נשים, נשים זה לא מה שחסר לי, אם הייתי רוצה נשים אחרות הייתי עם נשים אחרות גם בארץ. אני לא רוצה אף אחת אחרת אני רוצה להיות איתך. אם יש משהו מיוחד שווה להתאמץ בשבילו". זה נשמע טוב ויפה, אבל הצד הלוגי לא מפסיק להדהד. עם כל החסרונות הללו, אני אוהבת אותו כל כך, הוא חכם, הוא מרשים, ויש לנו כימיה מעולה (כשהבעיות לא על הפרק)... אני ממש מתוסכלת, כבר ניסיתי לדבר איתו על הנושא מספר פעמים אך כל פעם ללא תוצאות ארוכות טווח. אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מרגישה שאני רוצה\יכולה לסיים את הקשר הזה, אבל מצד שני אני אוגרת כל כך הרבה זעם ותסכול שעושה לי רע... סליחה על החפירה, אבל אפשר עצה?

פונה יקרה, הכינוי שבחרת לעצמך, האם אינו מרמז על תחושתך לגבי מצבך הנפשי? על כך שאת חיה בהתלבטות האובדן האינטואיציה והאמת הפנימית והעובדה שאת נמצאת במקום רגשי שאינו בדיוק מתאים לך? לגבי בן זוגך קיימות שתי בעיות שלהערכתי שונות זו מזו 1. הנסיעה לדרום אמריקה. אני מכירה בחורים רבים שעשו את הטיול הגדול ובהחלט שמרו על נאמנות לבת זוגם.גבר יכול בהחלט להגיע לפורקן בעזרת שתי ידיו הבריאות או לפחות אחת מהן ואם הלב מלא אהבה וגעגוע איבר המין מוצא את הפרופורציות הנכונות ולא מחוייב שתחול בגידה. 2. השאלה היא האם ליבו של הבחור אכן במקום הנכון. לא ברור מהי הכוונה שהוא מאוהב בעצמו,אכפת לו רק מעצמו, חושב שהוא תמיד צודק ולוקח דברים כמובן מאליו. לא ברור כיצד הדבר מתבטא באילו התנהגויות, באילו מצבים ובאיזו דחיפות. אם התשובה היא שכל הזמן אז אין זה קשר זוגי. כי אז הוא השמש ואת הירח החג סביבו. אני לא חושבת שהדברים כל כך קיצוניים אך אם זאת תחושתך ואת מלאת תסכול וזעם ייתכן גם שאת מגזימה בייחוס האגוצנטריות. כך או כך, קשה להיות במערכת יחסים כאשר מלאים כל כך הרבה טינה תסכול וכעס. המעניין בסיפור שלמרות העוצמה והכמות של הרגשות השליליים אין הם מתחברים לתחושת האהבה וכביכול אינם פוגמים בה שכן את גם סובלת וגם אוהבת. מכל האמור לעיל המצב הקשה ביותר הוא כאשר כעס תסכול ואכזבה אינם מורידים את רמת האהבה. זהו מצב בו התהליכים הנפשיים מתקיימים במקביל ולא באחדות וזו הבעיה האמיתית שלך ככל הנראה. הייתי בהחלט ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי כדי לעשות סדר ולארגן כהלכה את עולמך הרגשי. כל טוב ובהצלחה, אילנה.