מה לעשות ?

אני בת 29 נשואה זה 8 שנים לחבר הראשון שלי אפשר להגיד לאהבת חיי ( כך היה לפחות ) הוא בן 31 רציני ,עובד, ואוהב את שלושת הנסיכים שלנו בני 6,3,ותשעה חודשים. הכל היה נפלא אצלנו עד לפני ההריון האחרון אני שכחתי גלולה והסתבר שאני בהריון באותו רגע החיים ישתנו למרות שהוא סרב בתוקף להפלה הוא האשים אותי שעשיתי את בכוונה תחילה והחל לנטור לי טינה נוראית היחס שלו כלפי ישתנה לגמרי והוביל למצב שבכל ריב נתון אני מלאה עליו לגמרי ואין לי כוח להתמודד עם מצבי הרוח המשתנים שלו ופשוט נמאס לי אז אני מתחילה לצעוק עליו שדי נמאס לי ורע לי ושכבר יעזוב אותי אני רוצה לציין שאנו רבים בעיקר על חינוך הילדים ( הכל נופל עלי אני גם עובדת וגם כל נטל החינוך והטיפול נופלים על כתפיי ), בכל פעם בעבר שהיינו רבים אז הוא לא היה מדבר איתי במשך כשבועים בערך מתנהג אליי כאוויר אפילו לא אוכל מהאוכל שהייתי מכינה כרגע הוא עבר לשלב "מתקדם" יותר והוא גם לא רוצה לישון לידי הוא לוקח כרית וישן בסלון כבר יומים לא מדבר איתי ואין שום קשר , במהלך הויכוח האחרון הוא זרק לי מילים לא יפות טען שכל פעם שהוא רואה אותי אני מדכא אותו ורע לו ושנמאס לו והוא הולך לעשות לזה סוף אבל הוא בעצם לא עושה כלום שנראה לעין לפחות. מה אני צריכה לעשות כעת ? הוא לא מוכן לשום יעוץ וטוען שאף אחד לא יכול לייעץ לו, האם הוא יכול לעשות איזה שהוא מהלך מבלי שאני אדע ? איך אני יכולה לדעת ?( הוא אדם סגור לא מדבר כלל כשהוא כועס, לא משתף ובטח שללא ינסה לפתור את הבעיה בעצמו רק אם אני אבוא אליו ואתחנן ודי נמאס לי להתחנן. אני בחורה צעירה משקיעה בעצמי בעלת גוף מדהים לדברי כולם ואני לא רוצה לתת לשום אדם להוריד לי את הביטחון העצמי. יש עוד דבר חשוב שאני צריכה לציין על עצמי לפני כשלוש שנים עברתי טראומה שבעקבותיה סבלתי מהתקפי חרדה נוראיים ודיכאון ונזקקתי לטיפול תרופתי , עם כל מצבי אף פעם לא זנחתי את הטיפול בילדי או בבית ועכשיו בכל רגע שמזדמן לו או בכל ויכוח הוא זורק לעברי את העובדה שיש לי בעיה והוא סופג אותה אני כבר מצטערת ששיתפתי אותו בבעיה שהייתה לי באותה התקופה. בבקשה תייעצי לי . תודה רבה מראש

פונה יקרה הצגת הדברים על ידך קצת תמוהה כי מחד את טוענת שבעלך אוהב את שלושת הילדים ומאידך כחל מהפך ביחסו אלייך בעקבות ההריון השלישי הלא מתוכנן. עוצמת הכעס, האיבה וההתרחקות מצביעים לא רק על מצב של כעס עמוק כלפייך, מתוך המכתב לא ברור מדוע, אלא גם קיימת אפשרות של דיכאון אצל בעלך. לא ברור מה הטראומה שעברת שבעקבותיה נטלת כדורים( אין כל פסול בנטילת כדורים נוגדי דיכאון וחרדה) ובאיזו מידה היא עצמה השפיעה על איכות הקשר עם בעלך. לפעמים אנו עיוורים לגוונים שונים של התנהגותינו ולהשפעתם על הזולת. המומלץ ביותר הוא כמובן טיפול זוגי כדי להבין מה קורה באמת. אם את חוששת לנקיטת צעדים משפטיים מאחורי גבך, שלא בידיעתך, מוטב שתפני ליעוץ משפטי של נעמ"ת או אצל עו"ד פרטי כדי לקבל הנחיה ראשונית כיצד עליך למנוע אפשרות של פעילות משפטית העשויה לפעול נגדך. מאחר והסיפור אינו ברור וכנראה מורכב מאד קיימת אפשרות שגם תפני למספר שיחות אישיות אצל פסיכולוג כדי להבין טוב יותר את המתרחש כיום ביחסים ביניכם. כל טוב ובהצלחה אילנה