מחלת שעלת

בת 29 בריאה בד"כ עם חשד לקרוהן, אנמיה כרונית שמטופלת בעירויי ברזל. כמו כן סובלת מסינוסיטיס כרונית ובעיות אוזניים. מזה כ-3 שנים שאני סובלת מסינוסיטיס רציני מטופלת בזינט ומיד בתום הטיפול האנטיביוטי מתחילה התקפי שיעולים עד הרגשת חנק. מזה כ-3 שנים שזה חוזר על עצמו. לפני שנתיים ולפני שנה אובחנה אצלי מחלת שעלת ע"י בדיקת דם עם נוגדני igm חיובי וללא הופעת נוגדני igg או iga . השבוע עשיתי שוב בדיקה לאחר תקופה ממושכת של שיעולים אלו שנמשכים כבר 3 שבועות והפעם יצאו אותן תשובות של igg וiga שלילי ו igm גבולי. בשנים קודמות קיבלתי טיפול אנטיביוטי באזניל 10 סיסי פעם ביום למשך 5 ימים וגם כעת רופאת המשפחה נתנה לי את אותו הטיפול. (אני אחות צעירה במקצועי...) ורציתי לשאול מס' שאלות: 1. האם טיפול באזניל לתקופה של 5 ימים במינון 10 סיסי אכן יעיל? 2. כיצד ייתכן שמחלת השעלת חוזרת על עצמה כ"כ הרבה פעמים שנה אחרי שנה? וללא הופעת נוגדנים של igg שחליתי בעבר? חשבתי שמפתחים איזה שהוא חיסון/ נוגדנים למחלות אלו... 3. האם לא ניתן להתחסן כנגד השעלת שוב בתור מבוגרים? כפי שמחסנים ילדים?

כנראה היו אי הבנות... בסינוסיטיסים אני מטפלת תמיד ע"י זינט. אתמול התקבלה התשובה של נוגדני הפרטוזיס כאשר ה- igm יצא בורדרליין (גבולי). היות ואני לא לוקחת כדורים בגלל אי סבילות ללקטוז היא נתנה לי היום אזניל כדי לטפל בשעלת. גם שנים קודמות טופלתי באזניל.מה המשמעות של בורדרליין? האם גבולי משמעו חיובי ? כלומר הנטייה לאן? השאלה אם טיפול כאן יעיל והכרחי כאשר התשובה היא בורדרליין? יש לי תחושה שהרופאה נוטה לומר שזה יהאם כדאי לי לבקש מרופאת המשפחה להתחסן כנגד השעלת? האם ייתכן כי בעבר השעלת היתה חיובית וכעת אין לי נוגדני igg?ותר לכיוון החיובי בגלל השיעולים שלי...