תודה והמשך

ד"ר הלפרין המקסים תודה על תשובתך. ראשית החלטתי שבפעם הבאה שבתי תבצע בדיקת דם אבקש לבצע גם סרולוגיה לאימונוגלובולין G וכך נדע. ועכשיו המשך שאלותיי: 1. בגן של בתי ישנה ילדה שכרגע, לדעתי, נמצאת באפיזודה של הרפס אוראלי. מעל השפה העליונה יש מקבץ נגעים וזה היה בהתחלה אדמדם וכרגע ממש כהה יותר. בקיצור - סביר להניח שזה הרפס. בהנחה שלבתי היה התקף ראשוני של הרפס בעבר האם מנסיונך הקליני קורה שעוברות כמה שנים ואין בכלל התקפים שניוניים? טפו טפו טפו מעולם לא חוותה אפיזודה שנראתה כמו הרפס שניוני. האם ייתכן? 2. אותה ילדה אינה חברה קרובה של בתי והן אינן משחקות יחד בגן. בתי מאוד מדוייקת בסיפוריה והיא תמיד מספרת עם מי שיחקה ומה עשתה. נכון שתמיד עלול לקרות מצב שיש משהו שהתרחש ואינה מספרת כי שכחה או כי לא שמה לב או כי מבחינתה היה זה חסר משמעות אבל לרוב היא ממש מדוייקת עד לפרטי פרטים. אתמול סיפרה מעצמה שאכן היתה ביניהן לראשונה ככל הנראה אינטראקציה בגן לאור הפעלה מיוחדת שבוצעה והן היו בנות זוג. (בתי סיפרה זאת ואמרה מפורשות שהן אף פעם לא משחקות יחד ופתאום דווקא היא היתה בת זוגתה). האם יש מקום, לדעתך, לרשום לה כרגע זובירקס בסירופ ליתר ביטחון? עד מתי מרגע החשד להדבקה יש טעם לתת את התרופה? (זה קרה לפני קצת יותר מ - 24 שעות). אשמח לשמוע דעתך. ענבר.

ד"ר הלפרין קראתי כרגע שוב את מה שכתבתי לך אתמול בלילה ויש שם טעות קריטית ואולי זה ישנה את תשובתך. כתבתי שבאפיזודה השלישית "הכל נשלט ע"י זובירקס" כנראה שחלק מהמילים נמחקו ולא שמתי לב ושלחתי כך את ההודעה. ובכן - בתי מעולם לא נטלה זובירקס!!! מה שרציתי לכתוב (וכנראה השתבש וקפץ בעת הכתיבה )הוא שהמצב השלישי היה עם פצעים שיצאו ויצאו אחד לאחר השני במשך כשבוע באופן בולט, ואז עוד פה ושם במשך כשבוע וחצי נוסף. המצב לא נשלט בכלל ע"י חלב עיזים וגם לא ניתן זובירקס!! האם זה משנה את דעתך לגבי החשד שחלתה פעם אחת ב - HFMD ופעם אחרת בהרפס? והאם, עדיין, כדאי (או לא כדאי) לתת סירופ זובירקס במידה ונדבקה אתמול לראשונה? תודה תודה מקרב לב. ענבר.