מחלת הנשיקה\פרוםתסמונת תשישות

קראתי, לא מצאתי מכיוון שאני חלש, וחולשה מידי פעם. רוצה להבין מה זה תוצאה גבולית של מחלת הנשיקה יש לי חום .

בכתבה זו נבין מהי מחלת הנשיקה הגורמת סבל לאנשים רבים כל כך. מחלה זו אמנם גורמת סבל רב אך אינה דורשת טיפול מיוחד ולרוב חולפת לבד ללא סיבוכים. בכתבה זו נבין מהי מחלת הנשיקה הגורמת סבל לאנשים רבים כל כך. מחלה זו אמנם גורמת סבל רב אך אינה דורשת טיפול מיוחד ולרוב חולפת לבד ללא סיבוכים., 21/04/00 הערה של HILA כתוספת למאמר זה שלא נכתב על ידי ומלמד כי אין לסמוך על הרפואה הקונבציונלית כמוצא יחיד אם בכלל הטיפול מפורט באתר המצורף והוא טיפול מציל תרתי משמע WWW.RAMIMOR.CO.IL מחלת הנשיקה INFECTIOUS MONONUCLEOSIS Infectious Mononucleosis - הקרויה בפי העם "מחלת הנשיקה", הינה מחלה זיהומית ויראלית הפוגעת בדרך כלל באנשים צעירים. בניגוד לדעה הרווחת באוכלוסייה, זיהום זה נפוץ ביותר ורוב אינו גורם לתסמינים, בעיקר כאשר הוא מופיע אצל ילדים. לעומת זאת אצל מתבגרים ומבוגרים צעירים, הוא גורם למחלה משמעותית יותר ומהווה סיבה נפוצה להיעדרויות מהלימודים ומהעבודה. צורת ההדבקה ותסמיני המחלה הוירוס הגורם ל"מחלת הנשיקה" נקרא EBV (ראשי תיבות של מגלי הוירוס: Epstein-Barr Virus), הוא מועבר מאדם לאדם דרך הרוק (התעטשות, נשיקות, שימוש משותף בכלי אוכל או מברשות שיניים). לאחר חדירתו לגוף הוירוס נכנס למעין תרדמת בה הוא יכול לשהות עד חודש מההדבקה. התסמינים ראשונים של המחלה מופיעים כחודש לאחר ההדבקה וכוללים עייפות, חום כאבי ראש וכאבי שרירים. אנשים רבים חווים עייפות קיצונית וצורך ב- 12-16 שעות שינה לפני הופעת תסמינים נוספים. לאחר מספר ימים של עייפות, חום וכאבים מופיע תחושת שריפה בגרון ובליטות בצואר (שהן סימן לקשריות הלימפה הצואריות שגדלות). תסמינים נפוצים נוספים בשלב זה הם אובדן תאבון, בחילה, כאבי פרקים, פריחה וכאבי בטן עמומים. אבחנה של מחלת הנשיקה הרופא יחפש את סדר הופעת התסמינים בחולה כפי שצוין לעיל, בבדיקה הוא יחפש חום, שקדים מוגדלים (לעיתים מכוסים במוגלה) וקשריות לימפה מוגדלות בצואר. לעיתים הרופא ימצא גם פריחה אדומה (בעיקר בחזה), וטחול מוגדל (בבטן העליונה מצד שמאל, נמוש מתחת לקשת הצלעות). בדיקות דם יכולות לזהות את נוכחות הנגיף. בנוסף רמז לזיהום ע"י וירוס ה-EBV ניתן לראות בבדיקת ספירת הדם, בה ניתן למצוא מספר גבוה של תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים. הטיפול במחלת הנשיקה וסיבוכי המחלה אין טיפול מיוחד במחלת הנשיקה. מאחר שזאת מחלה הנגרמת על ידי וירוס מתן אנטיביוטיקה אינו יעיל במקרה זה (אנטיביוטיקה עובדת כנגד חיידקים בלבד). עיקר הטיפול מתמקד במנוחה מרובה ותכשירים להקלת כאבים והורדת חום (אקמול לדוגמה). המחלה חולפת באופן עצמוני. כאשר המחלה אינה עוברת תוך שבוע - שבועיים, יש לפנות שוב לרופא המטפל. זאת בגלל חשש להתפתחות סיבוכים של המחלה. אחד הסיבוכים הנפוצים של המחלה הוא זיהום נוסף, הפעם ע"י חיידקים, אשר יכולים להתמקם במערות האף, על השקדים או ליצור מורסה (אבצס- כיס מלא במוגלה מזוהמת). במקרה זה יש להוסיף אנטיביוטיקה לטיפול. סיבוך נוסף של המחלה הוא התנפחות של השקדים עד כדי חסימה של דרכי האויר במקרה זה רופאים משתמשים בסטרואידים, כדי לנסות להפחית את גודל השקדים ולפתוח את נתיב האוויר. התנהגות חשובה במהלך המחלה 1. המנעות מאלכוהול! - וירוס ה- EBV פוגע בכבד, ויחד עם אלכוהול יכול להוביל לנזק בלתי הפיך לכבד. 2. הימנעות ממאמץ פיזי! - הטחול גדל במהלך המחלה, מה שהופך אותו לפגיע יותר ומעלה את הסיכוי לקריעה שלו. קריעת טחול הינה מקרה חרום רפואי, מאחר והדימום המסיבי שנגרם יכול להביא למות החולה תוך זמן קצר. יש לעקוב אחרי גודל הטחול אצל הרופא המטפל עד חזרתו לגודל תקין. העלמות המחלה תסמיני מחלת הנשיקה שתוארו לעיל כגון: חום, כאב גרון ועייפות, חולפים לרוב תוך שבוע שבועיים, אך למערכת החיסון לוקח שבועות ואף מספר חודשים להתגבר על הוירוס. על כן החולה יכול להעביר את הוירוס אף חודשים לאחר שהתאושש מן המחלה. וירוס ה- EBV נותר בגוף לאחר המחלה, לכן יש סיכוי שהמחלה תפרוץ שוב, אך הוא נמוך מאוד. הדרך הטובה ביותר למנוע הדבקות במחלת הנשיקה היא להמנע ממגע עם רוק של חולה, לדוגמה הימנעות מנשיקה עם חולה או מאכילה מאותם כלים