שאלה מעניינת

ד"ר הלפרין היקר שלום רב רב. רציתי להבין משהו בנוגע להרפס: בתשובתך לפני כמה שבועות לגבי בני הקטנטן ענית שככל הנראה קיימים בגופו נוגדנים שלי שמסוגלים ברמה כזו או אחרת להגן עליו מפני הרפס, שמן הסתם זה משמח וגם ברור שהתינוקות מקבלים נוגדנים מן האם לפחות בחודשי חייהם הראשונים. אם זה כך, אז מדוע אני (או כל אדם אחר) שיש לו נוגדנים להרפס, עדיין מצליח הוירוס ליצור התקפים שניוניים חוזרים? מה ההבדל למעשה ביני לבין למשל אדם שנדבק לראשונה ומיד החל ליטול טיפול מונע? אני מכירה כמה שנדבקו וישר החלו בטיפול מונע עם הופעת ההתקף הראשוני ומאז הם לא סובלים כלל. או למשל תינוקות (כמו בני) שירשו מאימם את הנוגדנים, מדוע הם יותר מוגנים מאחת כמוני? אתה לא היחיד שאומר שהתינוק יורש את הנוגדנים מאמו ולכן מוגן ומסקרן אותי במה ההגנה שלו טובה יותר מההגנה שלי? אשמח להארותיך. ענבר