סימנים לא ברורים

שלום רב, אימי בת 79, בריאה יחסית לגילה, פעילה מאוד ומלאת חיים. מתפקדת באופן עצמאי, מנהלת את הבית ואת אבי.... לאחרונה שמתי לב לשתי תופעות שמדאיגות אותי מאוד: האחת, נראה שככל שהזמן חולף אימי הופכת להיות ילדותית יותר. ילדיי (בני ה 9 ו 6) כבר מכנים אותה תינוקת. דוגמא לכך הוא נסיון אמיתי (לא במשחק או בצחוק) של אימי שביתי הקטנה תתן לה צמיד חרוזים אשר מצא חן בעיניה וכדומה. הדבר השני הוא שיבוש גובר של מילים. יש לציין כי אימי מעולם לא דברה עברית תקנית, על אף חמישים השנים בהם מתגוררת בישראל. עם זאת, נראה כי לאחרונה היא משבשת את השפה עוד יותר. מעבר לטעויות של הטיית זכר ונקבה, היא מתחילה לשבש מילים אותן היא ללא ספק ידעה לומר, למשל: היא מציעה לילדים שלי לשחק איתם מסילות במקום מסירות עם הכדור. ככלל, בשלב זה התנהגותה מעלה חיוך וצחוק אולם אני התחלתי לאחרונה לחשוב על אפשרות כי המצב המתואר לעיל הינו תחילה של בעייה גריאטרית כגון לצהיימר וכי יתכן שבכך שבשלב זה אנו לוקחים את ההתנהגות בחוש הומור, אנו מונעים טיפול אשר ימנע החרפה של הסימפטומים המתוארים למשהו אותו קשה יהיה לעצור. אני מקוה שטעות בידי, ובכל זאת אשמח לקבל את חוות דעתך. כמו כן, אם אתה מייעץ לקחת את אימי לבדיקות, אשמח לקבל ייעוץ איך לעשות זאת, נוכח התחושה שלה (כמו של יתר בני המשפחה) כי הכל תקין ומאחר שאיני רוצה לשבור את רוחה. אודה להתייחסותך.

ארז שלום ראשית אני רוצה לציין, כפי שציינתי בהזדמנויות שונות, לא כל תופעה חריגה בהתנהגות של אדם קשיש היא ביטוי לאלצהיימר או דמנציה מסוג אחר, בוודאי לא לפני ששוללים גורמים אחרים, לעיתים הפיכים, כמו ת. לוואי של תרופות, רמות לא תקינות של ויטמין B12 לדוגמא, או פעילות לא תקינה של בלוטת התריס. אתה אכן מתאר שתי תופעות שמצריכות בדיקה: שיבושי שפה (גם אם רק חלק מהם הופיעו): נסיגה בידיעת שפה, צמצום אוצר מילים, חזרה לשפת אם, מעבר בין שפות, קושי בשיום - מציאת שמות לחפצים, לעיתים חיפוש מילים, "נתקעים" באמצע משפט. תופעה שניה שאתה מתאר כילדותיות, יכולה להתאים לסוג של איבוד של עכבות - התנהגות פחות מרוסנת ברמות שונות. לשאלתך, אני ממליץ על בדיקה בדיוק מהסיבה שאתה עצמך מציין. כדאי בשלב ראשון לפנות לרופא משפחה, בהנחה שהוא מוכר לה, זה אולי לא יהיה טראומתי כפי שאתה חושש. לדעתי כדאי לנסות גישה ישירה אך מרוככת- משפט בסגנון של "אימא, שמתי לב שבזמן האחרון את מנסה להגיד משהו ומתקשה למצוא את המילים הנכונות / שמות של דברים/ מחליפה מילים, אולי כדאי להתייעץ עם ד"ר ...". אפשר משהו כללי יותר - "קראתי שחשוב לעשות מדי פעם בדיקות של ויטמין B12". אני מציע שתגייס לשם כך גם בן/ בני משפחה נוספים ואל תהיה אתה היחיד בעניין, הסיכוי שהיא תאות לכם גדול יותר. ייתכן מאוד שאימך אולי כן מרגישה שמשהו אצלה אינו כרגיל אבל נמנעת מלהביע זאת, העלאת הנושא על ידך עשויה במקרה כזה דווקא להקל עליה. אשמח לענות על שאלות נוספות בהצלחה והרבה בריאות.