צינור פג

llilimuאבא שלי בן 80, קיבל אירוע מוחי לפני 4 ימים. הוא לא יכול לבלוע ולכן חיברו לו צינור דרך האף להזנה. כרגע יש לו חום, ישן רוב הזמן. הרופאים רוצים לשחרר אותו בימים הקרובים ולעשות לו חור בדופן הבטן במקום הצינור שהוחדר לו באף. אנחנו פוחדים מהפעולה הזו ופוחדים שיהיו לה השלכות בלתי הפיכות כלומר שלא יוכל לאכול יותר דרך הפה או שיווצרו זיהומים. לפני האירוע אבא שלי סבל מדמנציה, ותופעות הדומות למחלת הפרקינסון, קושי בבליעה בדיבור ובהליכה. ישב בכסא גלגלים. הוא לא היה מסוגל ללכת לבד , ולעמוד . לפני שהמצב הידרדר היה נופל הרבה. האם צינור פג הוא הפתרון היחיד האם זה כרוך בסיכון?

מאיה שלום שתי אפשרויות ההאכלה במצבו של אביך הן צינור זונדה דרך האף או פג בבטן, אין לאף אחת מהשיטות יתרונות ברורים על פני השניה. הכנסת פג היא פעולה כירורגית פשוטה יחסית -יצירת חתך קטן בדופן הבטן והקיבה, דרך הנקב שנוצר מוחדר צינור (גסטרוסטום) לקיבה שם הוא מקובע באמצעות בלונית מנופחת, הפעולה מבוצעת בהרדמה מקומית בלבד, עם זאת, זו עדיין פעולה פולשנית שיש בצידה סיכונים כמו דימום, זיהום מקומי/ פנימי או נזילה, אחוז הסיבוכים נמוך אבל קיים, בנוסף קיימים סיבוכים לטווח הארוך יותר שהשכיח בהם הוא שאיפת מזון לריאות- אספירציה. האכלה דרך זונדה עלולה לגרום אי נוחות רבה מאוד לחולה וגם בצידה סיבוכים - קשה לקבע זונדה, היא עלולה לזוז ממקומה וגם כאן הסיבוך העיקרי הוא דלקת ריאות עקב אספירציה של המזון. חשוב לזכור שהזנה באמצעות פג או זונדה צריכה להעשות כאשר אין שום ברירה אחרת וכשברור מעל לכל ספק שהמטופל אינו מסוגל לאכול ו/או לשתות בכלל או לא בצורה מספקת. ישנם מצבים בהם למרות שיש גסטרוסטום ניתן להמשיך ולהאכיל את המטופל, גם אם זה בכמויות קטנות מאוד, במקרים בהם אפשר יהיה במשך הזמן להגיע להאכלה מלאה אין צורך להשתמש בצינור ולפעמים אף להוציא אותו, מאוד תלוי במידת הפגיעה ובמצבו הכללי של המטופל. את כותבת שאביך סבל גם קודם לארוע מקושי בבליעה כך שאני מניח שהוא לא יוכל לחזור רק להאכלה דרך הפה. המזון שניתן דרך הגסטרוסטום הוא מזון נוזלי מוכן, קיימים מספר סוגים של מזון כזה בעיקר בהתאם למחלות רקע אם ישנן (סוכרת לדוגמא).