ירידה בזיכרון, אי-הבחנה בין יום ללילה

אילן שלום, אמי אישה בריאה, אסרטיבית וחזקה (אחות ראשית לשעבר).בת 82. בחודשים האחרונים הבחנו בבלבול (כותבת צ'קים ללא אבחנה ברורה בין ספרות לאותיות) מסוים. השיא היה הערב: היא מנויה בקאנטרי קלאב ונוהגת להגיע אליו מדי בוקר. הערב, כשהתקשרתי לבית הורי, הסתבר שלאחר שהיא ואבי התעוררו משנת צהריים כבדה, אמי החליטה שהגיעה השעה *שש בבוקר* ואי לכך יצאה להתאמן. לשמחתנו, אמא חזרה בשלום אבל: לנוכח התכונה והלחץ שהפגנו, היא לא הבינה מה עילת המהומה. שאלותיי: א. אי-הבחנה בין יום ללילה אמורה להדאיג? ב. כל אזכור של שכחה או בלבול, גורמים לה להגיב בתוקפנות. האם עלי לכפות עליה טיפול? היא אישה דעתנית ועיקשת. ג. נדמה לי שהיא סובלת מקטרקט בעין אחת (ומכחישה זאת, כמובן). ד. האם לעובדה שהיא מטפלת כבר שנים באבי, שסובל משלל תחלואים, יש השפעה על הירידה המנטאלית? לאחרונה היא שרויה בדיכאון עקב ההחרפה במצבו. תודה

שלום לבת המודאגת א. בלבול בין יום ולילה או בלבול בזמנים בכלל עלול להיות סימן לירידה קוגניטיבית, יתרה מזאת. העובדה שהיא לא הבינה את הטעות אלא ממש יצאה לקאונטרי קלאב, תומכת בכך שקיימת סבירות גבוהה לירידה כזאת, גם הטעויות בכתיבת צ'קים תומכת באבחנה כזאת.(עלולות להיות גם טעויות של ממש בכספים ואת צריכה להיות ערה לזה אם אימך היא זאת שמנהלת את חשבון הבנק של הורייך). ב. את נוגעת באחת הבעיות הקשות כאשר מדובר בטיפול באנשים שאינם מודעים למצבם או מכחישים זאת, מנסיוני אין דרך לכפות עליהם טיפול כלשהו, בכל אופן לא בכל שלב. כנ"ל לגבי החשד שלך לגבי קטרקט, אין דרך לחייב את אימך להיבדק ו/או לקבל טיפול אלא ע"י נסיון לשכנע אותה שבדיקה או טיפול כזה הם לטובתה. ג. הלחץ הנפשי ואולי גם הפיזי והדכאון שאת מציינת עלולים בהחלט לחקות מצב של ירידה קוגניטיבית (דמנציה??) או להחמיר מצב קיים. נוכח הדברים שאת מציינת אימך ללא ספק זקוקה לאבחנה מתאימה.אני מניח שאולי לא יהיה קל לשכנע את אימך להגיע לבדיקה רפואית, אני מציע שתנסי לשכנע אותה ותנסי גם לגייס בני משפחה אחרים לשכנע אותה להגיע להערכה גריאטרית בברכה אילן שפר www/ilanshefer.co.il